אתר האינטרנט לבלוב

תודה והערכה מקרב לב לנחום (נחצ'ה) גלבוע, מייסד כתב העת "לבלוב", והכרונולוגיה של לוב . נחצ'ה יזם וליווה את הליך חידוש האתר, והקדיש לילות כימים לאיפיון האתר, גיבושו, עריכתו והשגת התכנים הרלבנטיים. נחצ'ה חקר לעומק ולרוחב את תולדות יהודי לוב, ומורשת יהדות לוב, והיווה את עמוד האש ההולך לפני המחנה ביצירת אתר רחב-יריעה זה.

כמה מילים על נחצ'ה....

נחצ'ה הוא נצר למשפחה מפוארת בטריפולי. אמו, רופאה אידה נחום, אחיינית של הצדקת רחל רבה נעים ובת למשפחת הרבנים חשובה- הרב חיים הכהן, שהיה לימים הרב הראשי של לוב. אימו היתה בין מייסדות בית הספר "כל ישראל חברים" בטריפולי שעזרה לשקם את ילדי הח'ארה (הרובע היהודי) בתקופה הקשה שהקהילה היתה שרויה בה, בשלהי ולאחר מלחמת העולם השניה. מצד אביו, הוא נכדו של שלום אחיו של חלפאללה נחום, ראש הקהילה היהודית בטריפולי, ובנו של זקינו נחום, שהיו בעלי היקב "רובר אפר" RUBER AFER , על שמו נקרא ביהכ"נ "דאר נחום" בכומס, שהוקם מתרומתו. זקינו נחום נלקח על ידי הנאצים למחנות הריכוז באירופה במהלך מלחמת העולם השניה. נחצ'ה ברח עם אמו אל ספר המדבר בכפר ילידים בשם "פורנצ'י FORNACI", עלה לארץ בהיותו בן 15 והשתלם בלימודי התיכון ב"מקווה ישראל".

.לאחר שחרור מצה"ל החל לימודי מתמטיקה.סיים עבודת הדוקטורט מהאוניברסיטה העברית. אהבתו העמוקה של נחצ'ה לעם ישראל ולארץ ישראל, וידיעתו הרחבה את ארץ ישראל וטייל בה לאורכה ולרוחבה. חזון בלתי מתפשר,  הביאה אותו להמשיך את מורשת גידול הענבים של הסבא והאבא, והיה לחקלאי וכורם מן השורה הראשונה, נטע כרמים לתפארת במושב לכיש ("ענבי טלי"). בלילה אוחז בשלח, וביום במזמרה, נחצ'ה התגייס באוגוסט 1955 התנדב לצנחנים סיים קורס קצינים לחם בפעולות התגמול, מבצע קדש, ממשחררי ירושלים חט' 55 אשר בה נפצע אנושות, החלים וחזר לשרת ביחידה, היה בין צולחי התעלה,במלחמת יום כיפור ב 1973, מלחמות לבנון ובמבצעי צה"ל עד האחרון שבהם, עופרת יצוקה. לחם בכל מלחמות ישראל מלבד מלחמת השחרור, אף היום, בסוף שנות השבעים לחייו, עדיין משרת בצה"ל באהבה בשרות מילואים פעיל.



מה ניתן למצוא באתר?

גולשים יקרים,

ברוכים הבאים לאתר לבלוב, שבא להנגיש עבורכם את הסיפור המרתק, ובחלקו – הלא ידוע, של יהדות לוב.

תולדות יהודי לוב מפורטים במאמרים מקוצרים, החל מהתקופה העתיקה, דרך התקופה העות'מאנית, בואכה  התנועה הציונית . הקהילה הקטנה גם ידעה טעמה של שואה ופרעות קשות. בתחתית כל מאמר, מתחת לגלריה של "תמונות מספרות" על התקופה המדוברת, ישנם קישורים למאמרים, ראיונות, סרטונים וחומרים נוספים להרחבת הנושאים השונים.

לקהילת יהודי לוב מורשת מפוארת הבאה לידי ביטוי בתחומים רבים ומגוונים: המנהגים והמסורות הייחודיים של יהודי לוב מפורטים במדורים מחזור החיים ובמעגל השנה, והמסורות המוסיקליות בפיוטים ופייטנים. מדור נוסף עוסק בלבוש המסורתי של יהודי לוב ובמעבר ההדרגתי ללבוש האירופי עם הכיבוש האיטלקי.  במדור המנהיגות הרוחנית מובאים קורותיהם ושבחיהם של רבנים החל מר' שמעון לביא, שהביא לרנסנס רוחני בקרב הקהילה במאה ה-16 . מדור מיוחד מוקדש למנהיגות הנשים החזקה שצמחה בלוב, שהולידה שרשרת של צדקות שפעלו בגמילות חסדים לנזקקים, ובתמיכה בקהילה ובפעילות הציונית המתפתחת.

האתר מתעדכן באופן שוטף בחדשות ובאירועים, והגלריות מתעדכנות תדיר בצילומים של האירועים האיכותיים שאנו מפיקים.

אנחנו מזמינים אתכם להיות חלק מתיעוד המורשת המפוארת שלנו. יש לכם צילומים או מסמכים הנוגעים להסטוריה של יהודי לוב? בגנזכי משפחות אנו מתעדים את הארכיונים והסיפורים שלכם למען הדורות הבאים.

מחפשים משהו מסויים? מומלץ להשתמש במנוע החיפוש של האתר בחלק העליון של האתר.
הלכתם לאיבוד? הקליקו על הלוגו מצד ימין למעלה ותגיעו לדף הבית בו יש פריסה של מרבית הנושאים באתר.

באתר מאגר מידע לניצולי שואה ובני משפחותיהם. ניתן גם לדפדף בכל גליונות כתב העת לבלוב בצורה קלה ונעימה.

האתר נוצר עבורכם הגולשים ודעתכם חשובה לנו! כל הארה והערה על התכנים ואופן העלאתם, תתקבל בברכה אצל מנהלת האתר, רות בוסידן בפנייה דרך המייל כאן

זר תודות ליעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, שהשפיע ממעין  ידיעותיו, על המאמרים והתמונות הרבות שהעשירו את האתר בתוכן איכותי.

הוקרת תודה והערכה לשמעון דורון, יו"ר הארגון, שהניע את רעיון הקמת האתר והאיר את הדרך.  
תודה לאבי פדהצור, אוצר המוזיאון, על ההדרכה והליווי ועל העמדת הארכיון העשיר של בית המורשת לרשות האתר. תודה למאיר כחלון על מעורבותו ותרומתו לקידום אתר לבלוב לאורך השנים. רוב תודות ליוסף ג'ו ג'יאן על מאמריו המרתקים והחשובים בנושא רבני לוב ועל ההדרכה החשובה בנושא. תודות למתי גלעד, עורכת כתב העת "לבלוב" שהעמידה לרשות האתר את החומרים מכתב העת.

תודה והערכה לאמן יעקב בוסידן, על עיצוב הקליגרפיה לכיתוב "גלות וגאולה" לדף הבית באתר. תודה מקרב  לב לעמוס גואטה, על הצילומים בנושא המטבח הלובי. תודות לפדהצור בנעטיה, על הצילומים מארכיון "אור שלום". תודה לחבורת שהם, עבור הרשות להשתמש בשיר "אין דבר חביבי" מתוך תקליטם "הגדודנים".

 ולסיום, תודה מקרב לב לשלי שרון על מציאת הצילומים בנבכי הארכיון הגדול של בית המורשת, ולמתנדבי הארגון הנפלאים, שתמיד נכונים לסייע במאור פנים.