מנהיגות רוחנית


ר’ יעקב רקח זצ”ל

מאת דוד ג'אן (ג'יעאן) ויוסף בן דוד ג'אן (ג'יעאן)



החכם השלם ר’ יעקב רקח זצ”ל rokach_21נולד בשנת התק”ס– 1800 בטריפולי שבלוב ונפטר ביום כ”ג אדר ב’ התרנ”א-1891.
הוא היה גאון אדיר, בעל שם עולמי ובעל בקיאות עצומה בכל רזי ההלכה ובמפרשים הראשונים והאחרונים, והלכותיו ומאמריו מפוזרים ומשוקעים בעשרות ספרים ברחבי העולם. איש צנוע וענו זה קיים תורתו בעוני, ברח מהשררה וסירב ליטול על עצמו את עול הרבנות. באלפי ספרי קודש ושו”ת מזכירים אותו ביראת כבוד - “הגאון ר’ יעקב רקח” - מצטטים מתוך כתביו ומסתמכים על כתיבתו.
ר’ יעקב רקח זצ”ל ניחן בזיכרון כביר. הוא הצליח לאסוף עשרות רבות של מפרשים ופוסקים לכל דבר הלכה שיצא מתחת ידו. הוא הסתמך בכתיבתו על אלפי ספרי הלכה וכתבי יד, ורבים מהם נדירים ואינם בהישג יד. מפאת צניעותו הרבה קשה היה מאוד לעקוב אחר פועלו וחייו האישיים. ביצירותיו ובמאמריו מתגלה ר’ יעקב רקח זצ”ל כמורה הלכה דגול, כמפרש גדול, כפייטן וכהיסטוריון.

כדי לקבל מושג על עוצמת חריפותו ועל חשיבותו של ר’ יעקב רקח ז”ל גם ברחבי העולם, נציין כי בספר “חק לישראל”, שהודפס בליבורנו בשנת התרכ”ו-1866, צירפו המדפיסים בראשית הספר את הקדמתו “מעשה רקח” של ר’ יעקב רקחrokach_13
זצ”ל אחרי הקדמתו של החיד”א זצ”ל.
דבר זה משקף נאמנה את גדולתו וגאונותו של ר’ יעקב רקח זצ”ל, שכן בו בחרו כאיש אחד עם החיד”א, גדול הרבנים באותה תקופה, לתת הסכמתו לספר המשמש בכל בית יהודי.
דוגמה נוספת: בספר “ספר תהלים” שהודפס בליבורנו בשנת התרכ”ו-1866, צירף המדפיס ישראל קושטא בתחילת הספר “מאמרים משם הגדולים נאים לקריאת תהלים להרב הגדול ר’ יעקב רקח זצ”ל”. בספר מופיעים פירוש רש”י ופירוש החיד”א על התהלים. צירוף מאמריו של ר’ יעקב רקח זצ”ל לשני ענקי התורה הללו מצביע על עומק גדולתו ועל חשיבותו של ר’ יעקב רקח זצ”ל.
ר’ יעקב רקח זצ”ל משמש דוגמה ומופת להשתקת כל המלעיזים בני ימינו היוצאים חוצץ כנגד מנהגי יהודי לוב ואומרים כי “אצלכם בלוב לא ידעו את ההלכה, מאחר שלא היו להם מספיק ספרי הלכה”.
בספרו “שערי תפילה” ר’ יעקב רקח זצ”ל מגלה לנו מקצת עומק חריפותו, גדולתו ובקיאותו העצומים לאין שיעור, בעניין המתאחר לבוא לבית-הכנסת ומצא ציבור בסוף פסוקי דזמרה, ואין לו מניין אחר להתפלל בו, אם יתפלל על פי הסדר או ידלג חלק מהמזמורים על מנת להתפלל עם הציבור. בסוגיה זאת ריכז ר’ יעקב רקח זצ”ל מספר עצום של מקורות המתקרב למאה, ומכריע כדעת מרן ז”ל: לדלג ולהתפלל עם הציבור. זוהי רק דוגמה אחת, טיפה בים מאוסף עצום של מקורות הלכתיים המוזכרים לאורך כל כתיבתו של ר’ יעקב רקח זצ”ל.

משפחתו הקרובה ומוצאו

ר’ יעקב רקח זצ”ל פורש בפנינו את מגילת היוחסין שלו בספרו “קול יעקב”. ר’ יעקב בנו של החכם ושלם ר’ שלמה, בנו של החכם ר’ ברוך, בנו של החכם ושלם הדיין המצוין ר’ יצחק, בנו של הרב הגדול (החכם השלם, הדיין המצוין) ר’ מסעוד חי רקח זצ”ל, מחבר הספר “מעשה רקח” על הרמב”ם.
ר’ מסעוד חי רקח זצ”ל הוא אבי משפחת רקח שבלוב. הוא נולד באיזמיר שבטורקיה קרוב לשנת הת”ן 1690- ולמד תורה בירושלים. משם נשלח כשד”ר לטריפולי, ובראות ראשי העדה את גדולתו בתורה ובחכמה, ביקשו ממנו להשתקע בטריפולי ומינוהו לאב בית-הדין.
ר’ ציון חיים רקח זצ”ל אחיו של ר’ יעקב רקח זצ”ל נולד בטריפולי בשנת התקצ”ה - 1835 ונפטר שם בשנת התר”ע- 1910 . הוא עסק רבות בענייני הציבור, והיה מאסף בעצמו בכל יום שבת קודש ילדים ומביא אותם לבית-הכנסת “בודעדוש” שבטריפולי כדי לקרוא תהלים ב”חברת דוד המלך”, חברה שאותה הוא ייסד, והם היו קוראים התהלים בניגון. ר’ ציון רקח זצ”ל היה גבאי נאמן לקופת רבי מאיר בעל הנס וקופת רבי שמעון בר יוחאי זיע”א בטראבלס ועבד עבודה רבה לעזרת הכוללות הללו שבארץ ישראל.
עוד בימי המאורעות שעברו על אחינו בערי אשכנז, כשהיו עוברים על עיר טראבלס לנסוע לערים אחרות, ר’ ציון רקח בעזרת בנו ואחותו ובעזרת מתנדבים נוספים היו מלקטים להם אוכל ומזון וכדומה.

בהקדמתו לספרו “טוב להודות” מתגלים לנו פרטים על משפחת אשתו של ר’ יעקב רקח זצ”ל: “וזכור אותו האיש לטוב הוא מר חמי הזקן הישיש הרב ר’ אהרון ואתורי נשמתו עדן ואשתו עזיזה תנצב”ה.”
מתוך ההסכמה לספרו “קולו של יעקב” למדים אנו על שני בניו ופועלם: “אור יקרות, והיו למאורות, אלה בני יעקב הרב המחבר ז”ל הלא המה הגבירים, אנשי החסד והרחמים, הראשון אדם המעלה, לשם טוב ולתהלה, הנבון והמעולה, בכתם אופיר לא יסולה, המשתדל בהקופה הקדושה, אבן הראשה, ידידינו ואור עינינו סיניור אברהם רקח הי”ו ואחי נועם היקר ונעלה הלא הוא כמוס הי”ו.”
ענף משפחתי נוסף המקורב לר’ יעקב רקח הוא משפחתו של ר’ אברהם חיים אדאדי זצ”ל ובנו ר’ שאול אדאדי זצ”ל, שאף הם נצר לר’ מסעוד רקח זצ”ל. ר’ אברהם חיים אדאדי זצ”ל שימש בדיינות הן בטריפולי והן בצפת. הוא בנו של ר’ מסעוד אדאדי בן הדיין ר’ נתן אדאדי, שלקח לאשה את בתו של ר’ מסעוד חי רקח זצ”ל.

פועלו וחייו בטריפולי

ר’ יעקב רקח זצ”ל ייסד על חשבונו את “ישיבת רבי יעקב” בטריפולי בזנקת בוראץ מס’ 44. שם נמצאו ספרים שונים וכתבי יד יקרי ערך. בישיבה למדו כל ערב ד”א הלכה, וביום השבת התאספו בעלי המלאכה ולמדו מפרשים על פרשת השבוע. מספר הספרים בישיבה היה 1000. הישיבה נהרסה בעקבות הפצצות מאווירונים בימי מלחמת העולם השנייה.
בהיות ר’ אברהם חיים אדאדי זצ”ל בצפת, נשמר קשר רצוף של מכתבים עם בנו ר’ שאול אדאדי זצ”ל, שנשאר בלוב. בין הספרים שבישיבת אדאדי בנתניה נמצאו כמה מכתבים, ובאחד מהם כתוב : “דע לך כי ספר רבנו שמחה שעל הגיטין שקנינו מקרוב מרבי יעקב רקח הוא ספר יקר הערך, ותזהר בו כי אפילו פה עיר הקודש אינו בנמצא, והרב גט פשוט [הגאון ר’ משה בן שלמה אבן חביב זצ”ל בספרו גט פשוט] מביא ממנו הרבה הרבה.”
בספרו של בנימין השני, ישראל בן יוסף בנימין, העורך מסע בלוב בשנת 1853, נכתב על ר’ יעקב רקח זצ”ל : “בני העדה הפקידו משגיח מיוחד על צרכי העניים, שמו ר’ יעקב רקח נ”י, ועל פיו ישק כל הוצאות והכנסות העדה. כל אחד מהסוחרים יתן מדי שבוע בשבוע חמש למאה מרווח עסקיו לצרכי העניים, והמשגיח [ר’ יעקב רקח], ילך בכל שבוע אל בתי הסוחרים לחשוב חשבונותיהם ועל פיהם יקום דבר תשלום הכסף לקופת העניים.”
מספר ר’ כמוס עגיב זצ”ל: “רבנו הגאון הגדול רבי יעקב רקח זצוק”ל עבד בחנותו של רבי יוסף נמני ז”ל כמנהל חשבונות והיה מתפרנס מיגיע כפיו. והנה הגיע העת ורבי יוסף נימני ז”ל נפטר לבית עולמו, ונשאר רבי יעקב רקח ללא תומך, ומשענתו היחידה היתה אבינו שבשמים. והנה בשבוע פרשת וישב, בימי השבעה כנהוג בטריפולי, הגיע בכל פעם רב אחר מרבני טריפולי לדרוש בבית האבלים. הגיע תורו של הגאון הגדול רבנו משה אסרוסי זצ”ל ראש השוחטים בטריפולי, עת עלה לדרוש ראה בפינת החדר את הגאון רבי יעקב רקח יושב ומתחבא. בפתח דבריו אמר ר’ משה “כתוב בפרשה וישב יעקב בארץ מגורי אביו, אומר רש”י, ביקש יעקב אבינו לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף שנפטר לבית עולמו ואותו השאיר ללא עבודה”. על כן מן הראוי שיקח עליו ר’ יעקב את משרת הרבנות בטריפולי. ר’ יעקב רקח זצ”ל סרב בתוקף גם לפניה זו ונשאר מתפרנס בדוחק, את ספריו היה מפקיד כפקדון ותמורת הכסף שקיבל עבורם היה מדפיס את ספריו האחרים.”
ר’ יעקב רקח זצ”ל שימש גם כמזכירו של השגריר שאול לביא בעניין רציחת שאול רקח.

ר’ יעקב רקח זצ”ל היה משורר, ומקצת פיוטיו הודפסו בסוף ספרו “קול יעקב”

רשות סימן “אני יעקב”
אבי וצורי עד מתי קץ נשמר
מאורך גלות שדי לי המר
חוש עד מתי לא נגמר
נורא בי שלהבת יה:
נא אב רחמן הקם משפלות
בנך בכורך קשור בגלות
ואני כאורח עקלקלות
על זה עיני בוכיה:
ילד מצפה לאל נורא ואיום למצא
ישע מקוה יום יום
התר מכבל לחוכי פדיום
תמיד עיני צופיה
יוצר תרחיב צרות לבבי
כל הגוים נהמו סביבי
והלא אין בלתך אבי
עזי וזמרת יה:
עיני תיחל לאל נורא
בגלות מר רוחי נשברה
בידי זרים עובדי זרה
יונתך שבויה:
קצי ארך ולא מפורש
תחונן דל מעירו נגרש
קיים מאמר כי לא יירש
בן אמה נכריה:
בוראי תהיה עלי סניגור
עד מתי בנך בחוץ יגור
שבעתי דבת רבים מגור
תחיש לי באליה:

מצבו החומרי הדל והירוד בא לידי ביטוי בהקדמתו לספרו “מעטה התהילה” :
“אודיע אמרי נגד אלהים ואדם כי מדלית איסר בידינו ומעשה זבולון איננו עלו על צוארי דמי הספר הזה כמשא כבד והוכרחתי ללוות במשכנות מבטחים כלי בית וזולתם, אשר על כן אוהבי ורעי זרע ישראל רחמנים בני רחמנים חנוני חנוני לקבל הספר הזה בסבר פנים יפות ולא בפנים זועפות, ומהרה חושו לגדל פרע מתנה הראויה להחזיק ביד לומדי תורה, ואוכל לפרוע החוב המוטל עלי ובטחתי בחסד אל שכה תעשו, ואדע כי לא אבוש מבעלי חובות ואביט.”

מתוך “הגיד מרדכי” לר’ מרדכי הכהן זצ”ל, המלמדנו כי כתבי יד עתיקים ונדירים עברו תחת ידו של ר’ יעקב רקח זצ”ל: “הספור
הנוכחי לא יכולתי להעתיקו מכתב יד ר׳ אברהם כלפון, יען הדף הכתוב בו היה ביד החכם ר׳ יעקב רקח ואבד הימנו, אך הגר הנזכר חבר פיוט אחד בשפת ישמעאל מדבר מהמאורע, ונשאר ממנו איזה בתים משוררים אותם הנשים הזקנות בכלל השירים הקדושים.”

יש לציין את מפעל חייו של ר’ לוי נחום הי”ו ממכון “חי חי” בירושלים אשר הוציא לאור את סדרת הסידורים והמחזורים “עוד אבינו חי” לחול, שבת, חגים ומועדים, עם תיקוני נוסח והלכות על פי פסיקותיו של ר’ יעקב רקח זצ”ל. בזאת הוא מצליח לפאר ולרומם ולהמשיך את דרכו הרוחנית של ר’ יעקב רקח זצ”ל, למען יתפללו קהל העדה הלובית וכל המשתמש בסידורים הללו תפילה כהלכתה.
בעניין נוסח הקדיש מראה ר’ לוי נחום הי”ו לר’ עובדיה יוסף הי”ו את השגותיו של ר’ יעקב רקח זצ”ל שיש לומר “שמה” ללא האות יו”ד, “ולעלמי” בתוספת האות וו. ותשובתו של ר’ יוסף הי”ו : “אחרי קראי את כל מה שכתב הגאון רבי יעקב רקח זצ”ל בשערי תפילה, אני מסכים לכל דבריו הנאמרים באמת וצדק שצריך לומר “ולעלמי עלמיא” בתוספת אות ו’”. ומתקן ר’ עובדיה יוסף הי”ו על פי זאת את נוסח הקדיש המודפס בספריו שלו.

מוריו של ר’ יעקב רקח זצ”ל

בספרו “תהלים טוב להודות” מוסר לנו ר’ יעקב רקח זצ”ל: “ממורי החכם ושלם הדיין ומצויין רבי שבתי טייאר.”

ספריו של ר’ יעקב רקח זצ”ל

מתוך אובססיה אדירה וללא מעצורים השקיע ר’ יעקב רקח זצ”ל מאמצים אדירים בהוצאת ספריו ומאמריו. הספרים יוצאים בזוגות, כאשר השני מורחב יותר מהראשון. ההספק הוא אדיר, והאיכות היא לעילא ולעילא. נעשה שימוש באלפי ספרי ראשונים ואחרונים ובכתבי יד ורבים, מהם נדירים ואינם בהישג יד.
“קול יעקב”: יצא לאור בליבורנו בשנת התרי”ב– 1852. כולל בתוכו דרושים, פירושים רמזים ופרפראות על פרשיות והפטרות השבוע.
“מעטה תהלה”: יצא לאור בליבורנו בשנת התרי”ח- 1858. זהו פרוש נרחב ומקיף על כל תהלים.
“קשורים ליעקב”: יצא לאור בליבורנו בשנת התרי”ח- 1858. בתוך הספר הפיוט “מי כמכה”, לר’ שבתאי בן ר’ דוד טייאר זצ”ל, שאותו אומרים יהודי לוב בשבת שלפני כ”ג טבת הנקרא “פורים אשריף”. וכן “מי כמכה” נוסף לר’ אברהם כלפון זצ”ל, ואותו אומרים יהודי לוב בשבת שלפני כ”ט בטבת הנקרא “פורים בורגול”. קינות לט’ באב, ובהמשך שלש קינות שכתב ר’ יעקב רקח זצ”ל על ר’ יעקב מימון זצ”ל ועל ר’ חיים רבה זצ”ל, וכן מצורפים דברי מוסר על נושאים שונים כגון צדקה, האמת, ביקור חולים ועוד.
“פרסומי ניסא”: יצא לאור בליבורנו בשנת התר”ך- 1860. הספר כולל ענייני חודש ניסן וכן הגדה של פסח, ספירת העומר וברכת האילנות.
“דרך חיים”: יצא לאור בליבורנו בשנת התר”ך- 1860. ספר זה יצא לאור יחד עם הספר “מים חיים” לר’ יעקב מימון זצ”ל. וכך כותב ר’ יעקב רקח זצ”ל בפרק א’ בספרו “ועת למות דרך חיים תוכחות מוסר...”
“אורח מישור”: יצא לאור בליבורנו בשנת התרכ”ג -1863. ספר זה הוא מהדורה מורחבת של ספרו “קשורים ליעקב” הכולל פרוש נרחב על הקינות, ובתחילתו מביא ר’ יעקב רקח זצ”ל סגולות נגד עין הרע.
“דרך ישר”: יצא לאור בליבורנו בשנת התרכ”ד-1864. הספר עוסק בהנהגת האדם מעת שיפול על משכבו עד הגיעו למקומו המיוחד לו. ספר זה הוא בן זוג לספרו “דרך חיים”.
“ויגד יעקב”: יצא לאור בליבורנו בשנת התרכ”ו-1866. ספר זה הוא בן זוג לספרו "פרסומי ניסא” והוא עוסק בהגדה של פסח ופירושה.
“שערי תפלה” : יצא לאור בליבורנו בשנת התר”ל- 1870. הספר דן בדיני תפלה על פי כוונת האר”י, מנהגיה, נוסחותיה, ומקורותיה, ודינים לקריאת חק לישראל.
“טוב להודות” : יצא לאור בליבורנו בשנת התרל"ד- 1874. ספר זה הוא בן זוג לספרו “מעטה התהלה”, והוא מכיל פרוש נוסף רחב ומקיף מאד על כל ספר תהלים.
“קולו של יעקב” : יצא לאור בליוורנו בשנת התרנ”ג- 1893. ספר זה הוא בן זוג לספרו “קול יעקב”. זהו פרוש נוסף ומורחב על פרשיות השבוע וההפטרות.
“שלחן לחם הפנים”: יצא בחלקו לאור בישראל בין השנים התשמ”ז-התשנ”א, 1987-1991. זהו חיבור ענק בן שבעה חלקים בענייני הלכה, חידושים ביאורים ומקורות על השולחן ערוך, והוא כולל מעל ג’ אלפי עמודים של עיונים בהלכה.. ר’ לוי נחום הי”ו ממכון “חי חי” הוציא לאור ששה כרכים מתוך 21 כרכים. כרך א’: הלכות שבת, כרך ב’: הלכות שבת, כרך ג’: הלכות שבת וראש חדש, כרך ד’: הלכות תענית, ראש השנה ויום הכפורים, כרך ה’: הלכות סוכה וארבעת המינים, כרך ו’: הלכות חנוכה ופורים.
מגלת אסתר עם “מקרא מגילה”: יצא לאור בישראל בשנת התשנ”ג- 1993, על ידי הרב לוי נחום ממכון “חי חי”. ספר מגילת אסתר כולל פירוש “מקרא מגילה” לר’ יעקב רקח זצ”ל על המגילה.
ספריו ומאמריו של ר’ יעקב רקח זצ”ל זוכים לצאת בכמה מהדורות, בחלקן אף מתוקנות ומהודרות. בימים הללו שוקד ר’ אליהו זוארץ הי”ו להוציא לאור את ספריו של ר’ יעקב רקח זצ”ל, “אורח מישור” קישורים ליעקב” ו”דרך ישדר” בהוצאה מהודרת.

מאמריו וקונטרסיו של ר’ יעקב רקח זצ”ל המופיעים בספרים נוספים

בספר “מעשה רקח” חלק שלישי לר’ מסעוד חי רקח, שהודפס בליבורנו בשנת התרכ”ב- 1862, בהשתדלותם של ר’ יעקב רקח זצ”ל ואחיו ר’ ציון חיים רקח זצ”ל צאצאיו של הרב המחבר, מופיע בסוף הספר “קונטריס מיני מרקחת” מאת ר’ יעקב רקח זצ”ל. בו הוא כותב על הצדקה, דרכי התשובה שתהיה מאהבה, שבט מוסר על בטול התורה, שבט מוסר לעורר את האדם לשוב בתשובה, פירוש נושאים מתוך מגילת אסתר ופירוש נושאים מתוך החומש.
בספר “הלולא רבא”, שהודפס בליבורנו בשנת התר”ך- 1860, על ידי ר’ חי מימון זצ”ל צורף בסוף הספר “מכאן ואילך מה שרמז הרב יעקב רקח” ולאחר מכן “מכאן ואילך מה שרמז החכם ושלם ר’ ציון רקח”.
הספר “תורת ה’ תמימה”, הודפס בליבורנו בשנת התרכ”ג- 1863, כולל את חמשת חומשי התורה, לקראת סוף הספר הוסיפו את “תקון לחומה” “והוא קצת תיקונים מגימטריאות... אשר הובאו בספר חומת אנך... מהגאון חידא זצ”ל... אנכי הקנתי קצת הטעויות של תורה לבר אנחנו נעלה... הצעיר ע”ה יעקב רקח ס”ט.”
בספר “קריאי מועד”, הודפס בליבורנו בשנת התרכ”ה 1865- , זהו סדר ליל שביעי של פסח, סדר ליל שבועות, תיקון ליל הושענא רבא ותקון שבעה באדר. בתחילתו ובסופו הובאו דינים השייכים לספר זה שנתן לנו במתנה ר’ יעקב רקח זצ”ל.
בספר הסליחות הנהוגות בין יהודי לוב ותוניס “שפתי רננות” שהודפס בליבורנו בשנת התרכ”ה- 1865, צרפו המדפיסים דיני תיקון חצות, דיני חודש אלול ודיני סליחות בהרחבה שחיבר ר’ יעקב רקח זצ”ל.
בספר “אגרות החיד”א”, שהודפס בליבורנו בשנת התרכ”ז- 1867, כותב ר’ יעקב רקח זצ”ל הקדמה לספר הכוללת את תולדות חייו של החיד”א זצ”ל ורשימת ספריו בהרחבה תוך התבססות על מה שכתב ר’ אברהם כלפון זצ”ל. וכך מתארים המדפיסים את פנייתם לר’ יעקב רקח זצ”ל : “כי כתבנו ע”ע זה להרב הגדול והמובהק זה דודנו וזה רענו כבוד מורנו ר’ יעקב רקח יצ”ו שואף זורח בקהלת קודש טראבלוס יע”א והוא שלח לנו מתנה הראויה להתכבד”
הספר “פרי עץ הדר”, הודפס בליבורנו בשנת התר”ל -1870, זהו סדר ט”ו בשבט, ובסופו סדר הדלקת נר חנוכה ותפלה לשבת שקלים ותפלה לשבת זכור. לספר זה צרפו המדפיסים ישראל קושטא וחברו את “פתח הסמדר – על פרי עץ הדר” לר’ יעקב רקח זצ”ל הכולל את הלכות פירות ט”ו בשבט והלכות ברכת הנהנין.
המחזור לשלושה רגלים “מועדי ה’”, הודפס בליבורנו בשנת התרל”ב- 1872 ר’ יעקב רקח זצ”ל חיבר פרוש להושענות בשם “ישועות
יעקב” המופיע לאחר ההושענות ליום הראשון. הפרוש יצא לאור כספר נפרד “סדר הושענות” בהוצאה מהודרת על ידי “אהבת שלום”.
הספר לחג הבכורים “בכורים לה’ “ יצא לאור בליבורנו בשנת התרל”ה- 1875, מאת ר’ ישראל קושטא, המדפיסים הוסיפו בראש הספר את “מכתב ליעקב” על קריאת אזהרות מאת ר’ יעקב רקח זצ”ל.
הספר מכיל סדרים לערב החג, עם פיוט וקדוש היום.
הספר “זכרנו לחיים” לר’ חיים הכהן זצ”ל, הודפס בליבורנו בשנת התרל”ה- 1875, זהו ספר הגדה לפסח ובו מבקש ר’ יעקב רקח זצ”ל מר’ חיים הכהן זצ”ל להדפיס את התיקון לספרו של ר’ יעקב רקח זצ”ל, “ויגד יעקב” : “בסדר ברכת המזון, הדפיסו שלא מדעתי, דבחול המועד יאמר “מגדיל”, מה שאין כן האמת.” ובמשך 3 עמודים הוא מביא ראשונים ואחרונים המאשרים את דבריו.
בסידור תפלה לחמש תעניות “בית אב”, שהודפס בליבורנו בשנת התרל”ז -1877 מפרט ר’ יעקב רקח זצ”ל את עניין נשיאת כפיים במנחה של תענית ציבור.
הספר “הלולא רבא”, הודפס בליבורנו בשנת התרמ”א - 1881, נוספו בתחילת הספר תשעה עשר עמודים של מנהגי והלכות ל”ג בעומר מאת ר’ יעקב רקח זצ”ל.
בספר פרוש על תהלים “כנף רננים”, שהודפס בליבורנו בשנת התרמ”א- 1881, מצרפים המדפיסים החכם ישראל קושטא וחברו, את “קונטריס “יד יעקב” לר’ יעקב רקח זצ”ל, אשר בו כתב באריכות כמה מועילה קריאת מזמורי תהלים.

צוואתו שלר’ יעקב רקח זצ”ל לבניו

בספרו “קולו של יעקב” ר’ יעקב רקח זצ”ל מצווה את בניו: “ובהיותו מוטל על ערש דוי צדיק זה מסלסל בצערו. אז הוחל לקרא. ויקרא יעקב אל בניו ויאמר לכו בנים שמעו לי יראת ה’ אלמדכם. החזיקו במוסר כי הוא מעוזכם. הנני הולך בדרך כל הארץ אל מקום אשר התהלכו אבותי לפני בית מועד לכל חי ולמעצבה ישכבון. ואל עפרם ישובון. למקטון ועד גדול הקוצר לשחת. ויצו אותם ביום ההוא אחי אתם אחת שאלתי ואותה אני מבקש ונפקחו עיניכם והיתם מוכנים ומזומנים להוציא מחשבתי לפועל להדפיס לי שארית ספרי אשר טפחתי ורביתי. ואתנה ידעתם הצלו חמדתי וישבתי. כי זה רצוני”.

קינה בערבית על מות ר’ יעקב רקח זצ”ל

בספר “פרי קדש”, שהודפס בתוניס בחדש תמוז התרנ"א -1891 מאת ר’ צמח בן נתן הלוי, מופיעה קינה בערבית על אנשי חסד נאספים, ר’ יעקב רקח זצ”ל.

פ’י האד אלאיאם אנפ’קדו מנא זוג’ אג’צאן
לאקחה באנואר פ’על אלחסן ואלתואב
וכ’וף רב אלעלמין אלחאד הו הרב הכולל
מופלא הסמוך כבוד מורנו הרב רבי יעקב
רקח זצ”ל פ’י תריפולי בתאריך 22 אדר ב’...
אל השמועה כי באה
סאהנא מא בלג’נא מן תריפולי
במות אחד עאלם מחבוב ענד אלאהלי
אלסאלך פ’י שריעת אלרב ונאמוסהו
אלקארי אלעאבד בכל קלבהו ונפ’סהו
וכם צדרת מנהו כתב נאפ’עה פ’י אלדין
מן לדת ריקהו רוא אלעטשאנין
אלזכי אלפ’אצ’ל הרב ר’ יעקב )ז”ל(
במותהו כ’ללפף חפ’רה פ’י אלקלוב
מן לא יבכי מן לא יחזן לופ’אתהו?
“חכם שמת אין לנו תמורתו!