ארגון ההגנה בלוב

בעקבות פרעות 1945, התארגנו בוגרי תנועות הנוער הציוניות להקמת ארגון הגנה. מכיוון שלא היה להם כל ידע צבאי ונסיון ארגוני הגיע לטירפולי בסתר שליח "הגנה" מארץ ישראל, ישראל גור ("הדוד"). ובסיועם של פעילי התנועות הציוניות, הצליח "הדוד" להקים ארגון הגנה ממודר, שתוך זמן קצר השיג יעילות מבחינה צבאית באמונים ובנשק ומבחינה מחתרתית במבנה ובחשאיות.


ישראל גור "הדוד"



חברי "ההגנה" היו מיטב בוגרי תנועות הנוער הציוניות, שעמדו בנסיון. הם הושבעו על-פי מסורת "ההגנה" על אקדח וספר תנ"ך, ועברו אימונים בנשק. הם נערכו במסגרות היררכיות חשאיות, כל חבר הכיר את מפקדו וחברי חולייתו בלבד. באחריות כל חוליה, שמנתה ארבעה חברים, היתה גיזרה, ובחלק מבתי החברים נקבעו מפקדות וסליקים. בכירי פעילי "ההגנה" חדרו אל זרועות השלטון לאיסוף מודיעין, פעלו כדי לגייס מדריכים לאימונים צבאיים (מקרב החיילים הארצישראליים ושוטרים יהודים), ולגייס כספים לרכישת נשק (ב"שוק השחור" וב"עולם התחתון"). הארגון המשיך להתעצם גם לאחר חשיפתו של "הדוד" והסתלקותו, והתקיים עד שלהי העלייה הגדולה להגן עד אחרון העולים.

 לצד ארגון "ההגנה" התארגנו שני גופי הגנה עצמאיים: האחד מנה עשרות חברים במספר חוליות, והיה נכון לשעת מבחן: השני מנה חוליה אחת בלבד של ארבעה חברים בפיקודו של "לילו ווקיו", ששם לו למטרה לנקום בפורעים ערבים מפרעות 1945.

ארגון ה"הגנה", שאין לו אח ורע בקהילות ישראל, עמד בשעת מבחן בהשיבו מלחמה שערה בפרעות 1948, ואסון פרעות 1945 לא נשנה.


כתבה

ליליו וקיו - סיפור חיים /
ניצה-נסרין טוכמן
מתוך לבלוב 2
עורך - נחום (נחצ'ה) גלבוע

מאמר

המפגש בין החיילים הארצישראליים לבין יהודי לוב /
יעקב חג'ג'-לילוף

מאמר

חוליית החיסול והנקם /
יעקב חג'ג'-לילוף