יהודי לוב בתקופה הקראמנלית

יעקב חג'ג'-לילוף / מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב

בין השנים 1835-1711 שלטה בלוב, שושלת של בני קראמנלי, שושלת מורשתית של שליטים אוטונומיים מקומיים, אשר הכירו רק להלכה ב"שער העליון" בקושטא, שהעניק להם את תואר הפאשה בדרג הגבוה ביותר - "שלושה זנבות סוס".

העשורים הראשונים של התקופה, בימי  שלטונם של הפאשה הראשון אחמד קראמנלי ובנו, התאפיינו בהשלטת סדר, שלום יחסי, שגשוג ופיתוח הארץ. טריפולי נקבעה בירת כל לוב (ולא רק של טריפוליטניה), תוך כדי הידוק הקשר עם קירנייקה, שהקראמנלים בעצם סיפחו לשלטונם הישיר. בתקופה זו, מתבססת ישות יהודית לובית נפרדת, שאינה קשורה עוד עם יהודי תוניסיה, ששתיהן היו בעצם תחת שלטון עות'מאני ישיר. למרות זאת, ממשיכים להתקיים יחסי גומלין מסויימים, בין יהודי לוב ליהודי תוניסיה (ובעיקר עם יהודי ג'רבה).

היהודים, שהיו נאמנים לשלטונות נהנו ממדיניות סובלנית כלפיהם ויצאו נשכרים מהמצב המדיני החדש. הם השתלבו בפיתוח הכלכלי ובגידול המסחר, הן עם ארצות אירופה והן עם ארצות אפריקה הטרנס-סהריות. נוסדו קהילות יהודיות נוספות בצמתים מסחריים קיימים ובצמתים חדשים ובשווקים אזוריים, שהפכו לעיירות שדה. האוכלוסייה היהודית שגשגה וגדלה עם המשך הגירת יהודים מאיטליה ללוב, ומאוחר יותר גם מתוניסיה ומאלג'יריה, בשל מהומות בתוניס בשנת 1756 ובאלג'יר בשנת 1805 (אף שחלקם, בשוך המהומות, שבו לארצם ולוב הייתה להם רק "מקלט לילה" עד יעבור זעם, אך גם רבים מהם השתקעו בלוב והתערו בקרב הקהילות היהודיות). הגירה, אשר הפרתה את האוכלוסייה היהודית המקומית, ופתחה בפניה קשרים מסחריים נוספים.

בדור השלישי של השושלת הקראמנלית בשלהי שלטונו של עלי פאשה (1754 – 1793), התחוללו מאבקי שלטון בתוך בני משפחת קראמנלי. מאבקים, שגרמו לנסיגה כלכלית, לאי יציבות מדינית ופוליטית ומלחמות אחים, אליהן נקלעו היהודים בעל כורחם. יהודים רבים נפגעו, הן בשל מלחמות האחים בהיותם באחד הצדדים, שנקלעו אליהם, והן בשל פריקת עול של אספסוף ערבי, בעיקר בערי השדה המרוחקות, שניצל את הזדמנות המהומות להתנכל לשכנים היהודים.

מלחמות האחים בתוך משפחת קראמנלי, נוצלו ע"י עלי בורגול הקורסאר הרודן של אלג'יריה, שכבש את טריפולי בשנת 1793 והשליט בה משטר אימים. בעקבות כבוש זה,  נפגעה כל אוכלוסיית העיר, כולל הנתינים הזרים ובעיקר היהודים. עלי בורגול עשק וחמס את רכושם, ביצע מעשי אכזריות, ואנס את היהודים לחלל את השבת ומועדיהם. הוא הוציא להורג בעינויים קשים ובשריפה על כל התנגדות למשטרו או חשד להתקוממות נגדו, וביניהם נמנו שלושה יהודים, שנחשדו באי נאמנות לשלטונו.

בעת צרה וצוקה זו, בני קראמנלי השכילו להשלים ביניהם ובסיועם של חמודה, הביי של תוניסיה, שנזעק לעזרה, והאוכלוסייה המקומית (כולל היהודים), שהתארגנה בהתנגדותה למשטר, הצליחו למגר את עלי בורגול, שנאלץ להימלט מטריפולי. יום כניסת בני קראמנלי לעיר טריפולי הבירה בכ"ט בטבת שנת התקנ"ה  (1795), נקבע ליום חג ליהודי לוב – "פורים בורגול". מועד אשר מציינים אותו בכל שנה (עד היום), שבו אין קוראים תחנון ובשבת לפני כן קוראים את הפיוט "מי כמוך". פיוט המתאר את סבלות בני העיר והיהודים תחת שלטון האימים של בורגול, מיגורו ונסיגתו, וכניסתם של בני קראמנלי לעיר. הפיוט "מי כמוך", היה פרי עטו של ר' אברהם כלפון, מנהיג הקהילה היהודית, שבנו דוד היה מקורבנות הגזירות של בורגול ונשרף חיים.

יש לציין, שהתקופה הקראמנלית, למרות אי היציבות הפוליטית בתוך השושלת, בתודעה היהודית הלובית, הייתה זו תקופה נוחה יחסית ליהודים. זאת גם למרות, שהשושלת לא שלטה על כל ארץ לוב רחבת הידיים ואזורים רבים המרוחקים בפנים הארץ היו נתונים לחסדם של שבטים ניידים ושיכים עצמאיים של מסדרים דתיים (בעיקר מרבוטים). ובשל כך, חלק מהיהודים, שהיו תחת חסותם של שבטים אלו, חלו עליהם יחסי מרקנטיזם – עבד יהודי הנתון לחסד אדונו המוסלמי, ולא פעם היו גם התנכלויות קשות כלפיהם בלא שהשלטון המרכזי יכול להגן עליהם.

 

יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב

 לסיוע והכוונה, נא לפנות להיסטוריון יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, במרכז מורשת יהודי לוב רח' הדדי 4 אור-יהודה, ת.ד. 682, טל': 03-5336268 פקס: 03-5333456.

או לטלפקס: 08-6418267; נייד: 054-5680215; דואר אלקטרוני: liluf2000@walla.com;  כתובת: רח' עמרי 17, באר-שבע – 84465.

יעקב חג'ג'-לילוף
מנהל המכון ללימודים
ולמחקר יהדות לוב