מרכז מורשת יהדות לוב
כאן ועכשיו

יום האזכרה השנתי
חכם כמוס עגיב זצ״ל
חכם כמוס עגיב נולד ב-1913 בטריפולי שבלוב לחכם רחמים עגיב ולאמו זולה. למד תורה על ברכי גדולי טריפולי, בתחילה אצל חכם יצחק חי בוכבזה שהגיע מתוניסיה ושימש רב ראשי של טריפולי, ולאחר מכן אצל חכם ציון ביתאן וחכם יעקב חי גביזון.
בתקופת השלטון האיטלקי-פאשיסטי והגרמני-נאצי שימש רב בערים זליתן, נאלות ודרנה בקירנאיקה. ב-1951 עלה לארץ ישראל, התיישב תחילה במעברה ליד חדרה ולאחר מכן ברמת פנקס באור יהודה. ב-1958 נתמנה לרב העיר אור יהודה.
חכם עגיב נודע בענוותנותו ובבקיאותו בתורת הסוד ובזוהר. היה נוהג לשלוח את פסקיו לאישור לראשון לציון חכם עובדיה יוסף ולרב יהודה וולדנברג. תמך בהדפסת ספרים של חכמי ישראל וחיבר מספר ספרים: "לב ימים" (1973), "כמוס עמדי" (1989-1992) ו"מנחת עני" (2015).
נפטר ב-13 בסיוון תשנ"א (1991) ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

השבוע בבית המורשת
הרב הצבאי הקצין יוסף מנחם, נכדו של הרב יוסף מנחם זצ״ל, רב העיר מסילתה בלוב, ביקר השבוע בבית המורשת.
כתב העת ״לבלוב״
גליון מס׳ 43 ראה אור!
לדפדוף בגליון כנסו:
שפה משותפת של גבורה: כיצד הפכו עולי לוב ללוחמים מהיום הראשון לעלייתם
יהודי לוב, שברחו מפרעות ורדיפות, מצאו את עצמם מגויסים כמעט מרגע דריכתם על אדמת המולדת. המפתח להשתלבותם המהירה? שליטתם בעברית.בעוד רבים מהעולים נדרשו לחודשי הסתגלות, עולי לוב עברו מהאונייה ישירות לחזית, חלקם בטרם הספיקו לראות את הארץ שלמענה הקריבו את חייהם. חשיפת הסיפור המרגש של קהילה שהפכה את הקרבתה למורשת, ואת כאבה לחלק מהזהות הישראלית
הציונות בלוב

הציונות בלוב התפתחה מניצנים ראשונים בסוף המאה ה-19 לתנועה עממית רחבה, שהתבססה באמצעות אגודות כמו "אורה ושמחה" (1913) ובית-הספר העברי "התקווה" (1931). למרות האטה בתקופת מלחמת העולם השנייה, הפעילות הציונית התחדשה ביתר עוצמה לאחריה, עם חברים שהשתלבו ב"הגנה" וב"העפלה", כהכנה להקמת המדינה והעלייה אליה.
העליה הגדולה מלוב
