אלי לוזון - יוצר. כותב. מלחין.

בקול שמיימי

משה (זיגי) זיגדון
כתב העת “לבלוב” נותן ביטוי ומהווה שופר למתרחש בקהילת יוצאי לוב, בפעילות העשירה בבית המורשת ולתיעוד סיפוריהם האישיים של אנשי הקהילה אנשי ציבור, אנשי אקדמיה, אנשי עסקים, אנשי צבא, אנשי רוח, רופאים, פוליטיקאים ובעלי תפקידים מכל שכבות הציבור בקהילה שלנו. כמובן שמקומם של האומנים הרבים בני הקהילה לא נפקד, והפעם נפנה את אור הזרקור אל לא אחר מאשר החזן, הפייטן, הזמר והמוזיקאי הגדול אלי לוזון.
 
כמו רבים אחרים, הייתי סקרן להכיר מקרוב את אלי לוזון, שהלהיב את קהל המאזינים שלו, אם זה מאזינים מבני העדה, ואם זה מכלל המאזינים חובבי המוזיקה בארץ ובעולם עם להיטיו וקולו הנעים והמעניין. קבענו פגישה כדי לשוחח ולהעלות כאן את סיפורו על הכתב.
 
אלי נולד וגדל בעיר נתניה, שבה הוא מתגורר עד היום. אלי נשוי לסיגל ולהם שלושה ילדים, בן המשרת ביחידה לוחמת, בת המשרתת במגב ועוד בת הצעירה שבהם מתנדבת במד”א. הוא בנם של פרג’י ז”ל והאמא טוני שתחי’ בת למשפחת בוארון. הוריו הגיעו ממסרצ’ה לישראל בשנת 1948 באונייה עם שתי בנות. לאחר מכן בארץ נולדו להם עוד חמש בנות ושני בנים. בשנים הראשונות לאחר עלייתם נדדו ממקום למקום – קודם לפרדסיה, המעברה הראשונה, ולאחר מכן לשדה עוזיה ומשם לנתניה. לפרנסתם עסקו במלאכות שונות שהזדמנו באותה עת כדי להאכיל ולקיים את כל בני הבית.
 
 
הוא היה ילד חרוץ ונמרץ המהווה מוקד פעילות ובמרכז העניינים. מגיל צעיר מתגלה אצלו האהבה והמשיכה לתפילות בבית הכנסת ולשירים בכלל. פעילותו המוסיקלית החלה בעזרת התופים וגיטרה, עליהם התחיל לנגן כבר בהיותו בן שש שנים. למותר לציין, שאת הנגינה על כלים אלה הוא לא למד במסגרת כלשהי, אלא בלימוד עצמי, מה שנקרא במקומותינו אוטודידקט.
 
הילד הולך וגדל, מבלה הרבה בבית הכנסת ומשתלב בתפילות, בפיוטים היפים של החגים בעיקר, כמו ראש השנה וכיפור, ולמרות גילו הצעיר הוא תופס עמדה מכובדת בבית הכנסת להנאת ושביעות רצונם של הוריו. את כישוריו בתחום השירה הוא מייחס לאביו שהיה בעל קול נעים והמתפללים נהנו מקולו הערב. בר המצווה של אלי הולך ומתקרב, והוא מודיע להוריו, שאינו רוצה לחגוג את בר המצווה באולם אירועים כמקובל באותה עת, ומבקש שבמקום זאת, לקבל מתנה  סט תופים מקצועי שהיה שיא חלומו בתחום המוסיקלי.
לאחר דין ודברים, ההורים מתרצים, והאבא יוצא עם אלי לחנות לכלי נגינה כדי לרכוש לנער סט תופים כרצונו וחלומו. החלום הולך ומתגשם אך יש מי שקצת מקלקל את האירוע - מנהל החנות, ששמע שהם הגיעו לחנות לרכוש סט תופים, מתערב ואומר שלא כדאי לקנות תופים, כי הם עושים רעש וישגעו את בני הבית. פניו של אלי נפלו, ואז ממשיך ואומר מנהל החנות, מדוע שלא תרכשו אורגן, שהוא כלי יותר פרקטי וגם יכול להעשיר את הביצועים המוסיקליים. הוא מבקש מאלי לקחת את האורגן ולנסות לנגן, אלי אומר לו שהוא אינו יודע תווים ותשובתו של המוכר הייתה, תנסה! ואכן משהו קורה, אלי מתחיל לבדוק את הקלידים והוא מבחין שמתנגנת לה מנגינה תחת אצבעותיו, מסתבר שיש לו את זה, המוזיקה היא חלק בלתי מנותק ממנו. כמובן שאחר כבוד האורגן מוצא את דרכו בדרך לביתם.
 
עם קבלת האורגן הוא הולך ללמוד בצורה מסודרת הכוללת כמובן גם לימוד תווים. במקביל הוא מבין שכדי להצליח ולהתפתח גם בתחום השירה הוא הולך ומשתתף בשיעורים לפיתוח קול, הדבר מאפשר לו לשמר את קולו הטבעי לבל יתקלקל עם בגרותו.
 
כתלמיד בבית ספר אלי לא נח. כבר אמרנו שהוא חרוץ ומלא מרץ ומחפש את הדרך לעולם שהוא כה אוהב. הוא מנגן ושר בכל הזדמנות בבית הספר ובמסגרות חברתיות אחרות. הוא גם מחובר היטב אל התפילות ואט אט הוא לומד את כל הפיוטים הנהוגים ובעיקר בחגים והוא מבוקש ומקובל על כל המתפללים בשל קולו הערב והמצטלצל. 
 
עם יכולותיו בתחום השירה וכישרונו הגדול לנגן על שורה של כלי נגינה החל מגיטרה, התופים והאורגן הוא מתחיל להופיע במקומות שונים למרות גילו הצעיר. בזכות קולו המיוחד הוא צובר קהל מעריצים גדול במסגרות של צעירים בגני ילדים, בבתי ספר כמו גם במקומות ובאירועים משפחתיים וחבריים.
 
בהמשך הוא מצטרף כקלידן ללהקה, ובתור שכזה לא הגיע לקדמת הבמה. באותה תקופה הוא מוצא עבודה נוספת במאפיה. ערב ערב לאחר ההופעה, היה ממשיך למאפיה, לעבודה לילית ומשלים בכך את הכנסתו כך במשך שנה שלמה, עד הגיעו לגיל שמונה עשרה שנה.
 
יום אחד הוא נוסע עם חברו יוני רועה לבלגיה, שם הם מופיעים יחד בהצלחה גדולה. שמו הלך לפניו והוא התפתח ויצר קשרים והתחברויות עם אמנים שונים בתחום. הוא מוציא אלבום שירים עם יוני רועה בהפקת “בן-מוש הפקות” והשיר “איזו מדינה” מתוך האלבום הופך ללהיט, קוצר הצלחה אדירה עם תפוצה גדולה. יכולותיו הווקליות וקולו המיוחד באים לידי ביטוי גם בהופעות על במות האופרה כאחד הזמרים הבודדים עם יכולת שירה בשלוש אוקטבות.
 
הרזומה של אלי לוזון בתחום המוסיקה עשיר ומגוון וקצרה היריעה לרשימת פעילותיו המוסיקליות לאורך השנים ארוכה מאוד, אך אחטא אל האמת אם לא אציין כמה מהן: האלבום “הנשמה” יצא בשנת 1988. כשנתיים לאחר מכן יוצא האלבום “השתיקה”. חולפות שנתיים נוספות והוא מקליט את הלהיט “פרי גנך” עם הזמרת אביבה אבידן שנחל הצלחה רבה. ציינתי שאלי התגלה משחר צעירותו כבחור חרוץ והוא מוציא אלבום בו חידש שירים ערביים צפון אפריקניים. הוא משתתף בסדרת הטלוויזיה “אשליות” שכללה שלושים פרקים בבימוי של חיים בוזגלו. אלי מוזמן לחדש את שירו “איזו מדינה” עם להקה בהרכב של חמישה צעירים אתיופיים וזכה להישמעות רבות. הקהילה האתיופית הרעיפה עליו שבחים. אלי השתתף בטקסים ממלכתיים ואף בבית הנשיא והופיע על במות חשובות ויוקרתיות בפריז, בלוס ​אנג׳לס ובמנהטן.
 
היום אלי מופיע עם רפרטואר עשיר ומגוון ביותר, החל מקטעי אופרה ואריות שונות, המשך משירה מן המקורות ומהתפילות השונות של העדה עם שמירה על הנוסח המדויק שהביאו ארצה מהגולה, אם זה בשירה עברית, שירה מזרחית, בקיצור מגוון רחב ובאיכות מעולה לתפארת.
 
מהתרשמות שלי לאחר השיחה הארוכה בינינו, עולה כי אלי הוא איש עם כוח רצון עז מימי ילדותו ולאורך כל השנים. הוא חרוץ ולא בחל בכל עבודה, הוא היה ממוקד מטרה, ועל אף כל הקשיים שעמדו בדרכו הגיע למעמד של אמן מוכשר מהשורה הראשונה.​