לילת' אלכ'ס ואלנוואר

שיא החגיגות בסיום הפסח, בא לידי ביטוי ב"לילת' אלכ'ס ואלנוואר" ("ליל החסה והפרחים"). על השאלה, כיצד נחוג "לילת' אלכ'ס ואלנוואר", בקרב הקהילות בלוב? ענו וסיפרו לנו בערגה זקני העדה: כבר בשעות אחר הצהריים בערוב יום שביעי של פסח, הורגשה תכונה אביבית בסמטאות הרובעים (ה"חארה"), בשכונות וברחובות היהודים. הבחורים הרווקים טיילו חבורות - חבורות הלוך ושוב ברחובות ובסמטאות עם פרח מלבלב בידם ולבושים במבחר מלבושיהם. בימים עברו היתה תלבושת מסורתית, שכללה: כותונת לבנה ("קמז'ה"); מכנסיים לבנים ("סרוואל"); אפודה בצבעים שונים ("פרמלה"); כומתה לבנה או אדומה ("עראקיה"); נעלים פתוחות מאחור ("בלג'ה"); בחורף, כללה התלבושת: מעיל צמר כחול כהה או שחור ("סאקו"), או מעין עבאייה מצמר, לבנה או חומה ("עבה"), או גלימת צמר לבנה או שחורה הפתוחה מקדימה עם כיסוי ראש ("ברנוס"); נעליים גבוהות שחורות ("סבאט לסטיק"); כובע שחור דמוי תרבוש (תאקיה"); ראשי הקהל, פרנסי הקהילה ונכבדיה, נהגו ללבוש בשבתות, בימים טובים ובהופעות רשמיות ג'רד, תלבושת עליונה יקרה, מעין עבאייה לבנה מחוטי צמר דקים ומעובדים; תלבושת מסורתית, שמתחילת המאה, יותר ויותר, התחלפה בחליפות אירופאיות ממיטב האופנה, כאשר היו גם כאלה, שחבשו מגבעת או תרבוש אדום.

ביום זה, הבחורים היו חולפים על פני עלמות החן הרווקות, שעמדו בפתחי בתיהן או בחלונות (במקומות מסוימים העלמה עברה טכס, שנקרא "חג'אב", שפירושו כיסוי בצעיף, בכך העלמה פסקה להיות ילדה והפכה להיות "מחג'ובה", כלומר בוגרת, שהגיעה לפרקה). העלמות, שעמדו בפתחי בתיהן היו לבושות במיטב תלבושתן המסורתית (בניגוד לבחורים, העדיפו העלמות, גם בתקופות מאוחרות יותר, ללבוש את התלבושת המסורתית בלילה זה). תלבושת אשר כללה: חזייה מבד עם שרוולים וחוטי קשירה ("מריול"); חולצה לבנה, סימן לבתולין ("קמז'ה"), (הנשואות לבשו חולצת שיפון או משי צבעונית רקומה ומעוטרת); מכנסי בד צבעוני ("סרוואל"); אפודה מקטיפה רקומה כסף או זהב ("פרמלה"); רדיד משי מפוספס בצבעים שונים ומשובץ בחוטי כסף או זהב ("זדאד פדה), כאשר הרדיד עוטף אותן וקשור בקשר מיוחד המסמן, שהן עדיין לא מאורסות ולא נשואות (היו עוד שני סוגי רדידים "זדאד חריר לואן" – רדיד משי צבעוני, ו"זדאד חריר לחאף" – רדיד משי לבן); חגורה למתניים מכסף טהור או מזהב, חוליות – חוליות, מרובעות, שזורות ("חזאם"); מטפחת משי צבעונית ("מחארמת' ראס"), עם קשר מיוחד כלפי מעלה, כדי לאסוף את מחלפות ראשיהן (בד"כ צמות קלועות); קפקפי עץ עם רצועות עור מקושטות ("בקבאק"); הנערות בתלבושת המסורתית, המאופרות לתפארה, עטו עליה עדיים של תכשיטי כסף וזהב שונים (לא בכל המקומות עדו את אותם התכשיטים), שכללו בין היתר: עגילים שונים ("קלאייל" ו"כ'רוס"); ענק מסוגים שונים ("כנאק", "שערייה", "סנסלה", "סניברה"); שרשרת לתפיסת קצות הבגד העליון ("בשמאר"); צמידים רחבים מאד מעוטרים ("דבאלג'"); צמידים שונים – צמידים דקים ("חדאייד רקאק"), צמידים עבים ("חדאייד עראד"), צמידים, שהוסיפו להם מטבעות מסוגים שונים, בד"כ מזהב ("חדאייד ליראת'", "חדאייד רבועאת'" וכ"ו); צמידים לרגל רחבים (דומים ל"דבאלג'"), עשויים כסף מעוטרים (כ'לכ'אל).

הבחור החולף ברחוב הלוך ושוב, כאשר ראה, סוף סוף, את העלמה שאכן מצאה חן       בעיניו, היה אוזר עוז וצועד לקראתה בביישנות, מתקרב אליה ומוסר לה את הפרח שבידו. מסירת הפרח אות היא, כי הוא מעונין להתיידד עימה ולבקש את ידה בבוא העת. אם העלמה המאושרת והסמוקה נאותה וקיבלה את הפרח, סימן הוא , שגם היא מעונינת בידידותו ומוזמן הוא לבוא לביתה עם בני משפחתו ולבקש את ידה, כאשר, לעיתים קרובות, השידוך היה מתבצע כבר באותו ערב.

בחורים אשר התארסו לפני כן או החליטו להתארס בלילה זה, שלחו לארוסתם ולבני משפחתה טנא (סבאת') מעוטר בעלי חסה ובו זר של פרחים מלבלבים, פירות, דברי מתיקה (כמו קונפטי), יין, משקאות, בושם ומתנות שונות. נושא הטנא (בד"כ אחד מהילדים הקטנים מבני המשפחה), הולך בראש ואחריו משפחת הבחור וידידיו. בהיכנסם לבית הארוסה מתקבלים בשמחה, במצהלות והילהולים (זגארית') ומברכים במזל טוב ("מברוק"). כאשר קבלת הטנא, מהווה בעצם הסכמה הדדית בין שתי המשפחות, שאכן ילדיהם יבואו בעתיד הקרוב בברית הנישואין. הורי העלמה עורכים משתה לבני שתי המשפחות והידידים ולמי שידו משגת, מזמין תזמורת ("עוואדייה") להנעים את הטקס, שהיה נמשך עד לשעות הקטנות של הלילה. במהלך טקס האירוסין, לוקח הבחור את זר הפרחים והחסה שבטנא וחובט בהם קלות על ראשה של העלמה ומוסר לידה את הזר, בכך, הייתה מעין ברכה ואיחולים, שחיי הזוג יהיו פורחים ומלבלבים.

- בלי קשר לנושא השידוכין, האירוסין וחג האהבה לזוגות הצעירים, בלילה זה היה נהוג, שכל אבי משפחה קונה חסה ופרחים ובהגיעו לביתו היה חובט בהם קלות בראשי כל בני המשפחה, לאחולי שנה ירוקה ופורחת ואם המשפחה מברכת את כל הנוכחים בברכת "עקבאל דאייר".

יש לציין, שבלילה זה, שהיה מלא שמחה ואוירה חגיגית ברחובות היהודים, רבים מאנשי הממשל, בני פמלייתם ומקורביהם, ביקרו ברובע היהודי והיו מתבשמים ונהנים ממנהג אביבי יפה זה. לא בכדי, נאמר: "מי שלא ראה שמחת "לילת' אלכ'ס ואלנוואר" בקרב יהודי לוב, לא ראה שמחה מימיו".

 

 

יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב

 לסיוע והכוונה, נא לפנות להיסטוריון יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, במרכז מורשת יהודי לוב רח' הדדי 4 אור-יהודה, ת.ד. 682, טל': 03-5336268 פקס: 03-5333456

קול קורא

קול קורא

עקבאל דייאר! הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב שמחים לבשר על סיוע לקראת סוכות לניצולי השואה מבני העדה, לפי קריטריונים.

בחירת חבר המועצה רפאל חיון למ״מ יו״ר המועצה

בחירת חבר המועצה רפאל חיון למ״מ יו״ר המועצה

בבחירות שהתקיימו בזום היום יום שישי 31.7.20, נבחר חבר המועצה רפאל חיון לממלא מקום יו״ר המועצה, ויחליף את יו״ר המועצה

עליית יהודי לוב במוזיאון

עליית יהודי לוב במוזיאון

תערוכת צילומים בסימן עליה וקליטה של יהודי לוב במוזיאון מורשת יהדות לוב – מוזמנים להגיע בתיאום מראש 03-5336272

אסיפה כללית

אסיפה כללית

האסיפה הכללית שהיתה אמורה להתקיים בתאריך 27.7.20 בשעה 15:00 נדחית למועד מאוחר יותר עליו נודיע בהמשך.

ספר חדש  על יהודי טריפולי תחת השלטון האיטלקי

ספר חדש על יהודי טריפולי תחת השלטון האיטלקי

לאחר תקופה ארוכה של משא מתן עם החוקר הלובי ד״ר חליפה מוחמד סאלם אלאחוול לתרגום הספר ולרכישת זכויות ההפצה שלו

המוזיאון ובית המורשת פתוחים לקהל הרחב

המוזיאון ובית המורשת פתוחים לקהל הרחב

החל מה17.5.20, בית המורשת והמוזיאון פתוחים לקהל הרחב. אנא שימו לב לכללים הבאים: – הביקור במוזיאון לבודדים, ועדיין אסור לקבוצות

לבלוב 33 – עכשיו אונליין!

לבלוב 33 – עכשיו אונליין!

חברים יקרים,אנחנו חוגגים 8000 עוקבים בדף הפייסבוק שלנו, ולקראת חג הפסח ובעיקר – שיהיה מה לקרוא בתקופת הסגר, החלטנו להנגיש

אחינו יהודי איטליה

אחינו יהודי איטליה

אחינו יהודי איטליה בימים אלו בהם איטליה נמצאת במצב מורכב ואזרחיה נמצאת תחת מתקפת הנגיף קורונה, אנו, יהודי לוב החיים

לילת אבסיסה: המתכון, הטקס וטעם המנהג

לילת אבסיסה: המתכון, הטקס וטעם המנהג

כתב: יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב *המתכון* החומרים: 1 ק"ג חיטה (יש המשתמשים בחיטה ובשעורה, בשעורים שונים)

פרופ׳ רומאני כותב על זכרון הגירוש מלוב כילד ל״הארץ״

פרופ׳ רומאני כותב על זכרון הגירוש מלוב כילד ל״הארץ״

פרופ׳ רומאני כותב על זכרון הגירוש מלוב כילד ל״הארץ״ הגירוש מלוב כפי שחווה אותו פרופ׳ רומני כילד לכתבה המלאה באתר

הוספנו רשימות נוספות של העולים מלוב בשנים 1949-1951 מהארכיון הציוני

הוספנו רשימות נוספות של העולים מלוב בשנים 1949-1951 מהארכיון הציוני

העלינו לאתר רשימות של לעולים מלוב באוניות גלילה, אילת, עצמאות והרצל, בין השנים 1949 ל1951, על פי מסמכים מהארכיון הציוני.

רמי כחלון לשעבר יור הארגון, הלך לעולמו

רמי כחלון לשעבר יור הארגון, הלך לעולמו

הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב מרכין ראש עם לכתו של רמי כחלון זל, לשעבר יושב ראש הארגון.  רמי כחלון

יציאה ללא חזרה

יציאה ללא חזרה

כנס לציון יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ואיראן באוניברסיטת בר אילן. מוזמנים!

תוצאות הבחירות למועצת הארגון, הארגון ובעלי תפקידים

תוצאות הבחירות למועצת הארגון, הארגון ובעלי תפקידים

  תוצאות בחירות למועצת הארגון מתאריך 23.10.2019  לגבי עמותות, לאחר אישור וועדת ביקורת יכנסו נציגי העמותות לרשימה.       

אתר חדש להעלאת המודעות למחלת קרויצפלד-יעקב

האתר נועד להעביר לכם מידע ואף לאסוף מכם מידע חשוב, שהוא בבחינת "חכמת ההמונים". כמו כן, ללכד את קהילת המשפחות

אילו מנהגים אתם זוכרים מיום כיפור מבית אבא ואמא? יעקב חג'ג' לילוף כותב על מנהגי העדה בשבת שבתון:

40 הברכיות של ראש השנה

40 הברכיות של ראש השנה

ארבעים הברכיות של ראש השנה כמנהג משפחת חג'ג' – לילוף * "הברכיות" שעלו על שולחן ערב החג ועליהן נאמרו הברכות

ביקור בבית כנסת שערי תשובה במנהרות הכותל

ביקור בבית כנסת שערי תשובה במנהרות הכותל

מר יצחק תשובה, מייסד בית הכנסת, הזמין את האורחים שהגיעו לכנס עת שערי רצון של מרכז מורשת יהדות לוב באור

רגע היסטורי של עשיית צדק – תלמידת התיכון שגרמה ליד ושם לשנות את הטקסט של 'יזכור' ו'אל מלא רחמים'

רגע היסטורי של עשיית צדק – תלמידת התיכון שגרמה ליד ושם לשנות את הטקסט של 'יזכור' ו'אל מלא רחמים'

"יד ושם" תיקן את נוסח תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים" ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שיתייחס גם ליהודי ארצות ערב