לילת' אלכ'ס ואלנוואר

שיא החגיגות בסיום הפסח, בא לידי ביטוי ב"לילת' אלכ'ס ואלנוואר" ("ליל החסה והפרחים"). על השאלה, כיצד נחוג "לילת' אלכ'ס ואלנוואר", בקרב הקהילות בלוב? ענו וסיפרו לנו בערגה זקני העדה: כבר בשעות אחר הצהריים בערוב יום שביעי של פסח, הורגשה תכונה אביבית בסמטאות הרובעים (ה"חארה"), בשכונות וברחובות היהודים. הבחורים הרווקים טיילו חבורות - חבורות הלוך ושוב ברחובות ובסמטאות עם פרח מלבלב בידם ולבושים במבחר מלבושיהם. בימים עברו היתה תלבושת מסורתית, שכללה: כותונת לבנה ("קמז'ה"); מכנסיים לבנים ("סרוואל"); אפודה בצבעים שונים ("פרמלה"); כומתה לבנה או אדומה ("עראקיה"); נעלים פתוחות מאחור ("בלג'ה"); בחורף, כללה התלבושת: מעיל צמר כחול כהה או שחור ("סאקו"), או מעין עבאייה מצמר, לבנה או חומה ("עבה"), או גלימת צמר לבנה או שחורה הפתוחה מקדימה עם כיסוי ראש ("ברנוס"); נעליים גבוהות שחורות ("סבאט לסטיק"); כובע שחור דמוי תרבוש (תאקיה"); ראשי הקהל, פרנסי הקהילה ונכבדיה, נהגו ללבוש בשבתות, בימים טובים ובהופעות רשמיות ג'רד, תלבושת עליונה יקרה, מעין עבאייה לבנה מחוטי צמר דקים ומעובדים; תלבושת מסורתית, שמתחילת המאה, יותר ויותר, התחלפה בחליפות אירופאיות ממיטב האופנה, כאשר היו גם כאלה, שחבשו מגבעת או תרבוש אדום.

ביום זה, הבחורים היו חולפים על פני עלמות החן הרווקות, שעמדו בפתחי בתיהן או בחלונות (במקומות מסוימים העלמה עברה טכס, שנקרא "חג'אב", שפירושו כיסוי בצעיף, בכך העלמה פסקה להיות ילדה והפכה להיות "מחג'ובה", כלומר בוגרת, שהגיעה לפרקה). העלמות, שעמדו בפתחי בתיהן היו לבושות במיטב תלבושתן המסורתית (בניגוד לבחורים, העדיפו העלמות, גם בתקופות מאוחרות יותר, ללבוש את התלבושת המסורתית בלילה זה). תלבושת אשר כללה: חזייה מבד עם שרוולים וחוטי קשירה ("מריול"); חולצה לבנה, סימן לבתולין ("קמז'ה"), (הנשואות לבשו חולצת שיפון או משי צבעונית רקומה ומעוטרת); מכנסי בד צבעוני ("סרוואל"); אפודה מקטיפה רקומה כסף או זהב ("פרמלה"); רדיד משי מפוספס בצבעים שונים ומשובץ בחוטי כסף או זהב ("זדאד פדה), כאשר הרדיד עוטף אותן וקשור בקשר מיוחד המסמן, שהן עדיין לא מאורסות ולא נשואות (היו עוד שני סוגי רדידים "זדאד חריר לואן" – רדיד משי צבעוני, ו"זדאד חריר לחאף" – רדיד משי לבן); חגורה למתניים מכסף טהור או מזהב, חוליות – חוליות, מרובעות, שזורות ("חזאם"); מטפחת משי צבעונית ("מחארמת' ראס"), עם קשר מיוחד כלפי מעלה, כדי לאסוף את מחלפות ראשיהן (בד"כ צמות קלועות); קפקפי עץ עם רצועות עור מקושטות ("בקבאק"); הנערות בתלבושת המסורתית, המאופרות לתפארה, עטו עליה עדיים של תכשיטי כסף וזהב שונים (לא בכל המקומות עדו את אותם התכשיטים), שכללו בין היתר: עגילים שונים ("קלאייל" ו"כ'רוס"); ענק מסוגים שונים ("כנאק", "שערייה", "סנסלה", "סניברה"); שרשרת לתפיסת קצות הבגד העליון ("בשמאר"); צמידים רחבים מאד מעוטרים ("דבאלג'"); צמידים שונים – צמידים דקים ("חדאייד רקאק"), צמידים עבים ("חדאייד עראד"), צמידים, שהוסיפו להם מטבעות מסוגים שונים, בד"כ מזהב ("חדאייד ליראת'", "חדאייד רבועאת'" וכ"ו); צמידים לרגל רחבים (דומים ל"דבאלג'"), עשויים כסף מעוטרים (כ'לכ'אל).

הבחור החולף ברחוב הלוך ושוב, כאשר ראה, סוף סוף, את העלמה שאכן מצאה חן       בעיניו, היה אוזר עוז וצועד לקראתה בביישנות, מתקרב אליה ומוסר לה את הפרח שבידו. מסירת הפרח אות היא, כי הוא מעונין להתיידד עימה ולבקש את ידה בבוא העת. אם העלמה המאושרת והסמוקה נאותה וקיבלה את הפרח, סימן הוא , שגם היא מעונינת בידידותו ומוזמן הוא לבוא לביתה עם בני משפחתו ולבקש את ידה, כאשר, לעיתים קרובות, השידוך היה מתבצע כבר באותו ערב.

בחורים אשר התארסו לפני כן או החליטו להתארס בלילה זה, שלחו לארוסתם ולבני משפחתה טנא (סבאת') מעוטר בעלי חסה ובו זר של פרחים מלבלבים, פירות, דברי מתיקה (כמו קונפטי), יין, משקאות, בושם ומתנות שונות. נושא הטנא (בד"כ אחד מהילדים הקטנים מבני המשפחה), הולך בראש ואחריו משפחת הבחור וידידיו. בהיכנסם לבית הארוסה מתקבלים בשמחה, במצהלות והילהולים (זגארית') ומברכים במזל טוב ("מברוק"). כאשר קבלת הטנא, מהווה בעצם הסכמה הדדית בין שתי המשפחות, שאכן ילדיהם יבואו בעתיד הקרוב בברית הנישואין. הורי העלמה עורכים משתה לבני שתי המשפחות והידידים ולמי שידו משגת, מזמין תזמורת ("עוואדייה") להנעים את הטקס, שהיה נמשך עד לשעות הקטנות של הלילה. במהלך טקס האירוסין, לוקח הבחור את זר הפרחים והחסה שבטנא וחובט בהם קלות על ראשה של העלמה ומוסר לידה את הזר, בכך, הייתה מעין ברכה ואיחולים, שחיי הזוג יהיו פורחים ומלבלבים.

- בלי קשר לנושא השידוכין, האירוסין וחג האהבה לזוגות הצעירים, בלילה זה היה נהוג, שכל אבי משפחה קונה חסה ופרחים ובהגיעו לביתו היה חובט בהם קלות בראשי כל בני המשפחה, לאחולי שנה ירוקה ופורחת ואם המשפחה מברכת את כל הנוכחים בברכת "עקבאל דאייר".

יש לציין, שבלילה זה, שהיה מלא שמחה ואוירה חגיגית ברחובות היהודים, רבים מאנשי הממשל, בני פמלייתם ומקורביהם, ביקרו ברובע היהודי והיו מתבשמים ונהנים ממנהג אביבי יפה זה. לא בכדי, נאמר: "מי שלא ראה שמחת "לילת' אלכ'ס ואלנוואר" בקרב יהודי לוב, לא ראה שמחה מימיו".

 

 

יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב

 לסיוע והכוונה, נא לפנות להיסטוריון יעקב חג'ג'-לילוף, מנהל המכון ללימודים ולמחקר יהדות לוב, במרכז מורשת יהודי לוב רח' הדדי 4 אור-יהודה, ת.ד. 682, טל': 03-5336268 פקס: 03-5333456

רגע היסטורי של עשיית צדק – תלמידת התיכון שגרמה ליד ושם לשנות את הטקסט של 'יזכור' ו'אל מלא רחמים'

רגע היסטורי של עשיית צדק – תלמידת התיכון שגרמה ליד ושם לשנות את הטקסט של 'יזכור' ו'אל מלא רחמים'

"יד ושם" תיקן את נוסח תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים" ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שיתייחס גם ליהודי ארצות ערב

ספר חדש – כוכב אפל בלב מדבר – רומן לובי ביוגראפי מאת חיים ארביב -רביב

ספר חדש – כוכב אפל בלב מדבר – רומן לובי ביוגראפי מאת חיים ארביב -רביב

הילד מבנגאזי שנחלץ ממחנה ריכוז פשיסטי-נאצי בלוב ונחת בלשכת הרמטכ"ל המצרי בקהיר   בשנות חייו הראשונות גדל המחבר באווירה ביתית-משפחתית

עת שערי רצון בהרי ירושלים

עת שערי רצון בהרי ירושלים

אלול. עת שערי רצון. סליחות בירושלים עם מיטב אמני העדה במלון יערים במעלה החמישה בנוף הקסום של הרי ירושלים. ההרשמה

מנהגי השבועות

מנהגי השבועות

כל צורה סמלית. השקאק של אילנה פלאח לקראת חג השבועות, נהגו הנשים לאפות מחרוזת של כעכים בצורות שונות, כל אחת

משער טיטוס לשערי ירושלים – מחורבן לתקומה

״יהי שלום בחילך, שלווה בארמנותיך״ לכבוד ירושלים, סרטון מרגש המספר על הכמיהה לירושלים במשך אלפיים שנה. אשרנו שזכינו

כנס "האנטישמיות החדשה: הכחשת השואה ושכתוב ההיסטוריה" ביום שלישי 18.6.2019, רח' כורזין 10, גבעתיים. רישום לכנס במייל או בטלפון שבמודעה

כתב העת "לבלוב" בנושא הציונות בלוב

כתב העת "לבלוב" בנושא הציונות בלוב

גיליון זה שלפניכם מרכז מאמרים נבחרים על אודות הציונות של יהודי לוב. מאמצים רבים הוקדשו לבחירת מאמרים החושפים מקורות ומידע

שעות הפתיחה בשבוע העצמאות

שעות הפתיחה בשבוע העצמאות

ביום רביעי, יום הזיכרון לחללי צה"ל, מוזיאון מורשת יהדות לוב יהיה פתוח עד השעה 13:00. ביום העצמאות המוזיאון יהיה סגור

מבצע איתור שמות יהודי לוב שנספו בשואה

מבצע איתור שמות יהודי לוב שנספו בשואה

פתחנו במבצע לאיתור שמות יהודי לוב שנספו בשואה נרצחו או נפטרו ממחלות במחנות הריכוז או העבודה בלוב. אנא בדקו והעבירו

גליון "לבלוב" בנושא שואת היהודים בלוב

גליון "לבלוב" בנושא שואת היהודים בלוב

"כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו

עצרת זיכרון והנצחה

עצרת זיכרון והנצחה

עצרת זיכרון והנצחה ליהודי לוב שניספו בשואה, לקורבנות הפרעות ולנופלים במערכות ישראל והצדעה לצה"ל יתקיים ביום שני, א' באייר תשע"ט

זיכרון בסלון

זיכרון בסלון

בתאריך 1.5.19 יום רביעי בשעה 19:00 יערך במוזיאון יהדות לוב באור יהודה, רח' משה הדדי 4 ערב זכרון. מפגש המורכב

הגשמת חלום לניצולי שואה

הגשמת חלום לניצולי שואה

לאחרונה קם ארגון חדש שמטרתו לאפשר לניצולי שואה נזקקים להגשים חלום (למשל, נסיעה וביקור בעיירה או בכפר בו התגוררו) הסיפור

חג שמח! שעות פתיחה בחוה"מ

חג שמח! שעות פתיחה בחוה"מ

מוזיאון מורשת יהדות לוב פתוח בימי חול המועד פסח ( ראשון עד רביעי) בין השעות 8:30 ל 13:00 בואו עם

אסיפה כללית

אסיפה כללית

אסיפה כללית שלא מן המניין תתקיים ביום ראשון ט בניסן  16.04.2019  בשעה 15:00 במרכז המורשת ברח' משה הדדי 4  באור

טקס בסיסה ברמת פנקס

טקס בסיסה ברמת פנקס

כולם מוזמנים – בואו בשמחה

האמא הלובית – האשה והאגדה

האמא הלובית – האשה והאגדה

שמחה שמואל בערב המחווה לנשות לוב ריגשה את הקהל בהיכל התרבות באור יהודה: "בצבא כאשר יד מניחים על הרקה- זו הצדעההערב

הילולא דר' יעקב רקח זצוק"ל

הילולא דר' יעקב רקח זצוק"ל

הילולא לר' יעקב רקח זצוק"ל בכ"ד אדר ב' בשעה 19:00 במושב עוזה. בואו בהמוניכם ותנו כבוד לתורה

חדש באתר! רשימות העולים מלוב בשנים 1949-1951 מהארכיון הציוני

חדש באתר! רשימות העולים מלוב בשנים 1949-1951 מהארכיון הציוני

העלינו לאתר רשימות של לעולים מלוב באוניות גלילה, אילת, עצמאות והרצל, בין השנים 1949 ל1951, על פי מסמכים מהארכיון הציוני.