" אם בחקותי תלכו " (ויקרא כו'-ג')

אם בחקותי תכלו וכ' , תניא. אם בחקתי תלכו יכולים אלו המצוות ת"ל ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם הרי מצות אמורות, הוא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה. (תורת כהנים).

ידוע הדבר ומפורסם הענין שאין מעלה כמעלת התורה ומי שזכה בכתרה אין מעלה כמעלתו ואפילו בעלי המצות והנביאים אין מעלתם כמעלת החכם בעל המצות כמ"ש הרמב"ם ז"ל , בה' ת"ת, כל המצות אינם כדאי כנגד עסק התורה שהלימוד עדיף ממעשה וזכ"ה יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה דגבי שבת כתיב ממצוא חפציך ודרשו בגמרא חפציך אסורים חפצי שמיים מותרים וגבי תורה כתוב וכל חפצים אפילו חפצי שמים דהיינו עשיית המצות לא ישוו בה (חסדי כהונה דרוש ז) מכאן אנו רואים שאין מעלה כמעלת התורה ובפרט אלה שלומדים מתוך דוחק הפרנסה. בעיר מולדתי טריפולי (כמוס עגיב זצוק"ל) שהיו בה הרבה ת"ח ורובם ככולם היו עניים ובכל זאת היו לומדים יומם ולילה זכורני זפעם אחת נזדמן לידי ספר שפתי רננות ישן נושן שכתובף בדך הראשון שנדפס לפני שלוש מאות שנה שנפטר בטריפולי וכתוב בהקדמתו עיר טריפולי העיר שרובה גאונים.

עוד אני זוכר מה ששמעתי מהחה"ש רבי חוואתו תשובה ז"ל שהיה מתנהג בחסידות וצנוע מאוד וגאון גדול ובשום אופן לא רצה לקבל על עצמו שום תפקיד לא רב ולא דיין שלא ליהנות מהקהל רק רצה ליהנות מיגיע כפיו ומקצועו היה מלאכת יד שהיה עושה כפתורים של חזיות ערביות ומזה היה מתפרנס בדוחק ובשעות עבודתו יחד עם זה היה עוסק בתורה עם תלמידיו שהיה נותן להם השיעור עובד ומקשיב ומלמד אותם ומקיים תורה ועבודה בזמן אחד מספרים עליו כל ערעור שרוצים בעלי דינים לעשות בית הדין היו שולחים רק אליו והוא היה מקבלת אותם בכל הרצון הטוב ולא היה לו שום שכר על זה משום מקום.

שבת שלום ומבורך .