בהיכל בית הכנסת בדרנה, שבקירנייקה בלוב, שכן ספר התורה "צגייר דרנה" (הספר הקטן של העיירה דרנה). ספר תורה קדוש, שסביבו נרקמו אגדות רבות ומייחסים לו מעשי נסים ונפלאות.
עפ"י המסורת "צגייר דרנה" נכתב בימי עזרא הסופר ולאחר חורבן בית שני הובל ע"י הגולים מיהודה לאלכסנדריה. בפרוע פרעות ביהודי אלכסנדריה אחד הפורעים נטל ספר התורה, וכאשר הגיע לחוף הים נשתתק גופו והספר נשמט מידיו, נפל לים וצף על פני הגלים עד אשר הגיע לחוף ימה של העיירה דרנה. הספר נאסף ע"י יהודי דרנה, כאשר הוא יבש ושום אות מאותיותיו לא נטשטשה במסעו על פני המים, והוכנס לאחר כבוד לבית-הכנסת במקום.
ספר התורה הקדוש והעתיק, שייחסו לו מעשי נסים, הפך למוקד עלייה לרגל ליהודי לוב ובמיוחד לכל יהודי קירנייקה, אשר גם ערביי המקום נהגו כבוד בקדושתו. בכל ערב ראש חודש אלול, היום שעל-פי המסורת הגיע הספר לדרנה, נהגו לערוך ברוב עם והדרת מלך הילולה ל"צגייר דרנה". יהודים רבים מכל רחבי לוב הגיעו להילולה, להביא מנחותיהם, תרומותיהם ונדריהם, לשטוח בקשותיהם ולנדור נדרים. אפילו הקומיסר האיטלקי נהג לבוא להילולה עם פמלייתו לחלוק כבוד לספר. לא בכדי, יהודי לוב ובמיוחד יהודי קירנייקה נזהרו מלומר "אני נוסע לדרנה" בלא להקפיד להוסיף "בלי נדר".
ספר התורה הקדוש, שימש גם את גולי מחנה הריכוז בג'אדו, שהובא לשם במהלך מלה"ע השנייה באביב 1942, ע"י גולי העיר דרנה, והוחזר עם השחרור הבריטי בראשית שנת 1943.
לאחר מלחמת ששת הימים ולאחר נדודים רבים, הובא ספר התורה הקדוש דרך איטליה לארץ והוכנס לבית-הכנסת "שערי צדק" בנתניה, ושם ממשיכים, בערב ר"ח אלול, את מסורת ההילולה, ברוב עם ובהדרה.