"כשהאדם כותב על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס.” (אלי ויזל)
לפניכם גליון “לבלוב” המוקדש לנושא שואת יהודי לוב. נושא זה, שהיה גנוז מהתודעה הלאומית ועלה לסדר היום הציבורי רק בשנים האחרונות, ובכך הוא משלים את סיפור השואה של היהודים במלחמת העולם השנייה. כל המאמרים והעדויות בגיליון זה נבחרו בקפידה במטרה להציג פרק היסטורי חשוב של יהודי לוב באופן המקיף ביותר ומתוך נאמנות לאמת ההיסטורית.
חשיבות הגיליון שלפניכם נובעת מתוך העובדה, שרוב המאמרים והכתבות נכתבו על ידי אנשים שהיו בתקופה זו וחוו את המאורעות על בשרם, ועדויותיהם הן מקור ראשון שחשיבותו המחקרית ראשונה במעלה. זהו מסמך היסטורי בסיסי וראשוני ללימוד הנושא שחקירתו החלה רק בשנים האחרונות כתוצאה מהתעניינות כוללת בסבלם של יהודים יוצאי ארצות ערב. גניזת הפרק
על שואת יהודי לוב מספרי הלימוד ומהמחקר נמשכה במשך עשרות שנים, אבל לא עוד. שואת יהודי לוב עלתה על סדר היום המדיני, והיא מוזכרת בכל יום זיכרון לשואה ולגבורה. ניצולי שואה רבים מבינים את החשיבות של תיעוד התקופה ומספרים על הימים הקשים שחוו.
לוב הייתה זירת מלחמה פעילה בין גרמניה ומדינות הציר לבין כוחות הברית. היהודים בלוב היו חשופים לפגיעה ישירה של הפצצות ולסכנת חיים בכל שלב של המלחמה. הם הסתתרו, הם ברחו מבתיהם, הם נשלחו למחנות באירופה, בתוניסיה ובלוב. הם חוו סבל רב שכלל רעב, מחלות, והמוות נראה לנגד עיניהם בכל יום. על כל הסבל הזה אנו לומדים מהעדויות של הניצולים, את חלקן תוכלו
לקרוא כאן.
השואה היא שותפות גורל עצובה מאוד לכל היהודים שחיו במחצית המאה העשרים באזורים שאליהם הגיעו הנאצים ועוזריהם. התכנית של הנאצים הייתה מסודרת וכוללת עבור כל היהודים בעולם. מבחינתם לכל היהודים בעולם גורל אחד – המוות. לכל יהודי שנכנס למסלול שהם קבעו היה סיפור שונה, ייחודי לו בלבד, והוא הושפע מהתנאים הסביבתיים והתנאים הפנימיים האישיים
שלו. יהודי לוב נכללו ב“פתרון הסופי” של בעית היהודים, ולפי התכנית של הגרמנים וגורלם יכול היה להיות דומה לזה של יהודי אירופה. רק עיתוי בר מזל שיחרר אותם לחפשי והם ניצלו בעור שיניהם.
היום אנו נושאים על כתפינו אחריות גדולה לתעד את הסיפור שלא סופר, לכתוב עוד מחקרים על התקופה, ללמוד וללמד את הדורות הצעירים, בנים לבני הקהילה הלובית, שגם להם חלק בלתי נפרד מסיפור השואה הכולל של עם ישראל. כשאנו עומדים בצפירה ביום השואה, נזכור את אלו שלא שרדו, אלו שלא זכו לקבורה יהודית ראויה, את אלו שעצמותיהם עדיין בין רגבי האדמה הלובית.
יהי זכרם ברוך!
מתי גילעד, עורכת "לבלוב"
“
