- קדימותה של הקהילה היהודית בלוב
עפ"י המסורת אצל יהודי לוב, יהודים הגיעו ללוב בימי שלמה המלך עם הצורים והצידונים (הפיניקים) בעת התפשטותם בחופי הים התיכן. ועפ"י מסורות מאוחרות יותר ושיש להן רמזים במקורות היהודיים, יהודים הגיעו ללוב בהגליית עשרת השבטים 720 לפנה"ס ולאחר חורבן הבית הראשון 586 לפנה"ס. ואילו עפ"י ידיעות מהימנות יהודים הובאו לקירינאיקה במאה השלישית לפנה"ס כתושבי ספר, ע"י בית תלמי, והתפתח במקום ישוב יהודי גדול. ובמקביל התפתח ישוב יהודי גם בטריפוליטניה, ששגשגו גם בתקופה הרומית.
- הקשר ההדוק של יהודי לוב בעת העתיקה למקדש ולירושלים
עפ"י יוסף בן-מתתיהו, יהודי לוב שמרו על קשר הדוק, בימי בית שני, עם המקדש וירושלים. הקפידו לקיים את העלייה לרגל ותשלום מחצית השקל. העלו תרומות גדולות למקדש, כמו השערים המעוטרים של העזרה בבית-המקדש. הגישו סיוע במרד המכבים וקלטו את הקנאים (הסיקריקים) בתקופת המרד הגדול.
- גיבוש הקהילות היהודיות בתקופה העות'מאנית (1911-1551)
בתקופה זו מגיע ר' שמעון לביא ללוב להחזיר עטרה ליושנה, לאחר תקופת שפל רוחני בעקבות הכיבוש הספרדי ורדיפותיו. החל תהליך של אורבניזציה לערי מישור החוף. שינויים בעיסוק ובמקצועות היהודיים (פחות חקלאות, ויותר אומנויות, רוכלות ומסחר). מיסוד מוסדות הקהילה והנהגתה. פריחה בחיי הדת והרוח והחינוך התורני. בשלהי התקופה, ניצני פעילות ציונית (קשר עם הרצל).
- התמורות בקהילות היהודיות בלוב בתקופה האיטלקית
הכניסה למודרנה, השפעה גדולה יותר בכלכלת הארץ (כחוליית תווך בין השלטונות האיטלקיים לתושבים הערבים המקומיים, ובמסחר הבינלאומי). אוטונומיה קהילתית, רוויזיה בהנהגת הקהילה ובמוסדותיה, הרחבת החינוך הכללי והחינוך העברי, התעצמות הציונות, עליות שנות ה-20 וה-30.
- השינוי ביחסם של האיטלקים ליהודים ומלה"ע השנייה:
- "חוקי השבת" (חובת נוכחותם של תלמידים בביה"ס בשבת (1932), חובת פתיחת חנויות בשבת (1936)
- "חוקי הגזע" (1938)
- איטליה מצטרפת למלה"ע השנייה (10.6.1940) ולוב הופכת לאחת מזירות המלחמה, שבה היהודים נפגעו קשות, וניתן להבחין בכל האלמנטים המאפיינים את השואה:
- פגיעות מהפצצות ומהפגזות
- עוצר ואיסור חופש תנועה
- מעצרים וכליאה בבתי-סוהר ללא משפט
- הוצאות להורג
- העברת אוכלוסין פנימית ממקום למקום בתוך לוב
- גירושים (לתוניסיה(
- הגליות (לאיטליה, שבסופו של דבר הועברו למחנות הריכוז אינסברוק-רייכנאו וברגן-בלזן)
- עבודות כפייה (סידי עזאז ובוקבוק)
- העברת יהודי קירינאיקה למחנה הריכוז בג'אדו (שבו נספו 562 יהודי)
- הכללת יהודי לוב ב"פתרון הסופי" יחד עם יהודי איטליה (לפי ועידת ונזה ועפ"י ההתכתבויות
בין הציר הגרמני בטריפולי לשגריר גרמניה ברומא)
- סה"כ נספו במלחמה 712 יהודים
* יש לציין את המפגש המרגש בין יהודי לוב לחיילים הארצישראליים וסיועם לקהילה (כולל הברחת
צעירים לארץ)
- היהודים התקופה הבריטית:
- התעצמות בפעילות הציונית (תנועות נוער) ובחינוך העברי
- פרעות נובמבר 1945, שבהן נרצחו 133 יהודים, ושבעקבותיהן הוקם ארגון ההגנה (שהחזיר מלחמה
שערה בפרעות יוני 1948), התגברות ההעפלה הבלתי-לגאלית (שבה העפילו כ-3,500 יהודים המהווים כ-
10% מיהודי לוב)
- העלייה הגדולה מלוב, החל מאפריל 1949, באניות ישראליות ישירות מנמל טריפולי לנמל חיפה (שבה
עלו כ-31,000 יהודים, שיחד עם המעפילים מהווים כ-90% מהקהילה)
- קליטתם הטובה של יהודי לוב בארץ
- השלמה והבנת חבלי הקליטה בארץ המתחדשת
- גילוי חריצות ושאיפה להתקדמות
- השתלבות יפה בכל ההוויה הארצישראלית
- היהודים בלוב העצמאית והגירוש לאיטליה
- בתחילה יחס סביר לכ-4,100 היהודים שנותרו בלוב
- במשך השנים הגבלות והחמרה ביחס ליהודים
- במהלך מלחמת ששת הימים פרצו פרעות שבהן נרצחו 17 יהודים, ושבעקבותיהם כ-4,000 יהודים גורשו
לאיטליה (נותרו בלוב כ-100 יהודים, שהלכו והתמעטו עד לאחרון בהם)
- כ-4,000 היהודים, שגורשו לאיטליה, כמחציתם עלו לארץ וכמחציתם השתקעו והשתלבו יפה באיטליה
- המדיניות של קד'אפי כלפי היהודים
- הריסת בתי העלמין היהודיים, בתי-הכנסת והמוסדות קהילתיים
- ביולי 1970, החרמת הרכוש היהודי, והעברתו לאפוטרופוס הממשלתי, עם הבטחה להשיבו לבעליו
כעבור 15 שנים. הבטחה שלא קוימה עד היום
- התבטאויות חריפות וקיצוניות נגד ישראל
- התמורות והפרגמאטיות במדיניותו של קד'אפי בשנים האחרונות
- נפגש עם רפאלו פלח-קיש, והביע נכונותו העקרונית להשבת רכושם של היהודים, שלא אזרחי ישראל
- אפשרות הזמנת חה"כ משה כחלון ללוב, שלא יצאה אל הפועל
- פגישות של נציגיו עם חברי הנהלת "הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב" (רמי כחלון, מאיר כחלון
ויעקב חג'ג'-לילוף), שבהן הביעו נכונות עקרונית במתן פיצויים על הרכוש הציבורי, שהותירו היהודים
בלוב
- מנסה להיכנס למשפחת העמים, בנכונותו להשמדת הנשק להשמדה המונית שברשותו, שיפור היחסים
עם ארה"ב ומערב אירופה
- ההתפייסות עם ישראל (כולל יהודי לוב שבארץ), קשורה בפיתרון הבעיה הפלסטינאית
- הוא בדעה, כי היהודים בישראל לבד לא יוכלו להתקיים כמדינה עצמאית לאורך זמן, וכן הערבים
הפליסטינאים בפלסטין לבד גם לא יוכלו להתקיים כמדינה עצמאית לאורך זמן, ובשל התלות ההדדית
והחיים האחד בתוך השני, מציע להקים מדינה דמוקרטית דו-לאומית ישראלית-פליסטינאית בשם
"ישראטין"
- סוף משטרו של קד'אפי
ב-17 בפברואר 2011, פרצה התקוממות עממית בלוב, שהובילה, בסיועה של נאט"ו ולאחר קרבות עקובים מדם, לסוף 42 שנות משטרו של קד'אפי, ב-23 באוגוסט 2011, עם כיבוש מעוז שלטונו של קד'אפי בבאב אלעזאזיה, בפאתי טריפולי, ובריחתו לעיר הולדתו סירת
ב-20.10.11 נכבשה העיר סירת, קד'אפי נתפס ע"י המורדים, נעשה בו לינץ' ונורה למוות, ובכך בא הקץ הסופי של קד'אפי ומשטרו, והסתיימה מלחמת האחים וכיבוש כל לוב ע"י המורדים, שבעקבותיו הכריזה הממשלה הזמנית בלוב ב-23.10.11 על עצמאותה החדשה של לוב
ב-7 ביולי 2012 התקיימו לראשונה בלוב בחירות דמוקרטיות לאסיפה הכללית המכוננת (הפרלמנט), שבהן זכו המפלגות הליברליות (כביכול), למרות זאת, הקאוס ממשיך להשתולל בלוב המפולגת והמפוצלת, כולל התערבותן של כנופיות אסלמיות קיצוניות, גם מחוץ מלוב.
