איזה מאכלים יעלו על שולחנכם בחג השבועות? איך אתם חוגגים את השבועות? 
בצילום עוגיות לשבועות של אילנה פלח שציינה בשקאק גם שבעים שנה למדינת ישראל. בהמשך הפוסט הסבר לכל צורה וצורה.
----------
ממנהגי חג השבועות בקרב בני העדה, מתוך מאמרו של יעקב חג'ג' לילוף "מעגל השנה ומחזור החיים":

- לקראת חג השבועות, חג מתן תורה וחג הביכורים, האמהות נוהגות לאפות מחרוזת של כעכים בצורות שונות, סמליות: כעך כפול הקלוע משתי רצועות בצק – סמל לשני לוחות הברית; כעך משולש הקלוע משלוש רצועות בצק – סמל לתורה המשולשת – תורה, נביאים וכתובים, שניתנה בחודש השלישי (סיוון), ע"י אהרון, מרים ומשה; כעך בצורת משקפיים – סמל למצוות הקריאה בתורה; כעך בצורת
ציפור – סמל לנאמר במתן תורה, "עוף לא פרח וציפור לא צייצה"; כעך בצורת סולם – סמל לעליית משה להר סיני לקבלת עשרת הדיברות; כעך בצורת מספריים – סמל לתספורת, שמהיום היא מותרת, לעומת האיסור בימי ספירת העומר; כעך בצורת תיק – סמל לילקוט, שמחזיקים בו את התורה; כעך
בצורת סלסלה – סמל לטנא הבאת הביכורים; כעך בצורת לוחות הברית – סמל ללוחות הברית, שקבל משה, עם עשרת הדיברות. את כל הכעכים קושרים לילדים במחרוזת, שבקצה שלה קושרים ביצה ריקה
המעוטרת בחרוזים וחוטי רקמה. מחרוזות מכעכים אלו וסלסלה המלאה מכל טוב – קלויים, פירות וכו',
אמהות נוהגות לשלוח לבנותיהן הנשואות (סנה).
- בליל חג השבועות, נהגו רבים לקיים "תיקון חג השבועות", ורבים נותרו ערים עד חצות הלילה, עת, לפי האמונה, נפתחים שערי שמים וכל משאלת לב ברגע זה, מתקבלת ע"י ריבונו של עולם.
- בבוקר החג, יש שחילקו לילדים שבעה עלים משיח קוצני (סמל לסנה), שאותם בלעו עם מי באר, סגולה ללימוד תורה.
- בתפילת שחרית של החג, לפני קריאת ספר תורה, נוהגים לקרוא את "הכתובה", שעניינה שידוך בין כנסת ישראל לבין התורה ואלוהיה.
- את "עשרת הדיברות" נוהגים לקרוא בחרדת קודש, כאשר הציבור ממשיך לעמוד לאחר אמירת הפיוט "יום מעמד סיני". בכמה מקומות בלוב, היו באים גם נכבדים ערבים לשמוע את קריאת "עשרת הדברות",
מקשיבים בתשומת-לב, מתפעלים ומשתאים מהמעמד הנשגב, האפוף יראה וקדושה.
- יש שנהגו ללמוד את עשרת הדיברות (גם בתרגום ערבי), קוראים ספר משלי, מגילת רות, אזהרות על תרי"ג המצוות. ובסיום הקריאה, הנוכחים כובדו ב"רוזאטה" – מי שקדים ממותקים ועוגות "בסטליאן".
- מכיוון שהתורה נמשלה למים, נוהגים, בחג מתן תורה, לשפוך מים זה על זה ועל העוברים ושבים.
שפיכת המים, וככל שיותר, היו גם מעין סגולה ותקווה לשנה הבאה, שתהיה שנה עם גשמי ברכה.
- בסעודת הצהרים של החג נוהגים להכין "באזין" (מעין בצק מבושל בצורת גבנונים המסמלים את הר סיני, ועליו תבשיל עם בשר). את ה"באזין", יש שנהגו להכין גם ביום הראשון או השני של ראש השנה.