קישור לדפדוף בגליון לבלוב 19 כקובץ PDF 

אחד הדברים היפים בפעילות ההתנדבותית בבית המורשת הוא ההזדמנות לפגוש את האורחים הרבים במוזאון, לקבל שיחות טלפון של המתעניינים מבני העדה ואחרים, השואלים שאלות ומציעים הצעות, ולא פעם שיחת טלפון אחת שמתקבלת גורמת לפעילות היכולה לעניין אנשים רבים. באחת משיחות הטלפון שהגיעו אליי נאמר לי שישנו בחור, בן לאם מיוצאי העדה, העוסק במוזיקה, והפסנתר הוא הכלי שדרכו בא לידי ביטוי כישרונו הרב. כמי שמרבה להאזין למוזיקה קלסית, נתחדדו חושיי, ואצתי ליצור קשר עם האמן כדי לשמוע את סיפורו ולהביאו בפניכם. חשבתי שבהזדמנות שבה נשוחח, אוכל לשמוע מעט מנגינתו על הפסנתר בבית המורשת, וזאת תהיה תמורתי, ואכן כך היה.

אסף, בנה של דיאמנטה פייר גדל בתל-אביב. בילדותו שיחק כדורגל, ועל פי ביצועיו אז יכול היה להיות היום כוכב כדורגל מפורסם. הגורל החליט אחרת, ואנחנו קיבלנו פסנתרן מחונן: אסף פייר (fire) זה שמו, והוא הולך לפניו כיום.

כבר בגיל חמש החל הרומן שלו עם המוזיקה, והוא ניגן על כינור בהדרכתה של אידה הנדל המפורסמת. אולם הכינור לא הלהיב אותו, והוא זנח את הנגינה למורת רוחם של הסובבים אותו, ולא שב אל המוזיקה. בגיל 14 הגיע פסנתר הביתה, וזה משך באחת את עיניו, לבו ואצבעותיו של אסף. הפסנתר הזה קבע למעשה את גורלו, שהתחיל אז ונמשך עד היום. הוא נרשם ללימודים בבית-הספר לאמנויות תלמה ילין, שם הגיע להישגים רבים ולשליטה מלאה בפסנתר. עם סיום לימודיו הוא התגייס לצה"ל. כמוזיקאי מצטיין התאפשר לו להמשיך ולעסוק בתחום האהוב עליו, הנגינה על הפסנתר.

את מסלול דרכו המוזיקלית דחס בעשר שנים ורשם לזכותו תואר שלישי באקדמיה תחת שרביטו של אריה ורדי. הוא השתלם בלונדון, במנצ'סטר ובבולוניה שבאיטליה, זכה בתחרויות בארץ ובתחרויות בינלאומיות.  עוד ניגן בהופעות סולו כפסנתרן עם התזמורות המובילות בארץ, תזמורת רשות השידור, התזמורת הסימפונית ירושלים, הקמרית הישראלית, סימפונט רעננה ועוד. הוא ערך והגיש ערב קלסי בעיר מודיעין, בהשמעת יצירות מופת, שבחלק גדול מהן הוא הסולן על הפסנתר.

אבל על אף כל הידע המוזיקלי שצבר נשארה בו תחושת המועקה שבתור איש צעיר במאה ה-21 אין לו ביטוי אמתי ועכשווי במוזיקה הקלסית. המתכונת הכה "שמרנית, פוחדת, ואפילו נרתעת מחידושים" העיקה עליו מאוד. על כן זה למעלה מעשר שנים הוא משתמש באנרגיות של איש צעיר יחסית, שעבר את המסלול הקלסי. היא מחפש פורמט שבו מצד אחד לא יאבד את האיכויות הקלסיות שלו כפסנתרן, ומצד אחר יצליח להביא משהו חדשני שהוא נאמן לביטוי העכשווי שלו.

בביקורו בברצלונה הוא נחשף לאסכולה מוזיקלית שלא הייתה מוכרת לו – יצירות ספרדיות שנכתבו במיוחד לפסנתר אשר לא נוגנו בתרבות המערבית. הוא נכבש בקסמן של היצירות. המוזיקה המדהימה משנה את האופן שבו נתפס הפסנתר שהוא כלי מערב אירופאי שמייצג את איכויות התרבות של מוצרט, בטהובן, שופן, שבחרו לכתוב לו. עם זאת הכלי עובר טרנספורמציה וממש הופך לכלי אחר. צריך להיות אמן עם נגיעה ובעל נשמה מאוד מיוחדת כדי להתחבר לדברים האלה, ואסף הוא אכן כזה.

אחרי הופעתו בברצלונה עם היצירות הספרדיות נכתב עליו כי הוא המציא את הפסנתר הספרדי מחדש. בשנים האחרונות כולם מצאו פתאום את המוזיקה הספרדית, והם עושים מעין "מיקס" של יצירות ספרדיות. זה אינו מה שאסף עושה. המופע של אסף מובנה כך שהוא מכיל גם אלתור, שיש בתוכו גם זליגה לסגנונות אחרים. אסף תזמר ועיבד את המוזיקה באופן מיוחד לפסנתר ולתזמורת. הוא עדיין פסנתרן קלסי "פר אקסלנס", אך הוא אינו מקובע אלא פתוח למספר רב של תחומים. המופע של אסף מתאים גם לאנשים שאינם אוהבים מוזיקה קלסית אך נהנים לשמוע מוזיקה ספרדית קלסית.

האמן, הסולן והמעבד ממשיך, כמובן, להופיע בכל רחבי הארץ עם תזמורות שונות. בשנים האחרונות הוא מקיים מפגשי שיחה ונגינה מתוך כוונה לקרב קהלים שונים למוזיקה הקלסית. לא נותר לי אלא לברך את אסף בהצלחה בהמשך. זכיתי להכיר אישיות נפלאה, כבוד למשפחתו ולעדה.

סוף דבר - מה שנשאר מהכדורגל בילדותו הוא רק צפייה בטלוויזיה במשחקי הכדורגל של הקבוצה האהובה עליו: מנצ'סטר-יונייטד