קישור לדפדוף בגליון לבלוב 17 כקובץ PDF

“מספר הרחובות על שם בני הקהילה גדול ממספר כל התושבים הלובים באשדוד,” כך נהג לומר נסים חדד, פחות כבדיחה ויותר ברצינות. ניסים שהחל לעסוק בפעילות ציבורית לפני כ-56 שנים לא חדל ממנה עד יומו האחרון. זוהי כתבת פרידה מאיש יקר אשר פעל ללא לאות להנצחת קהילת יהודי לוב.

העיר אשדוד היא העיר החמישית בארץ, “אם” לרבע מיליון תושבים. אשדוד קמה ביוני 1957 עת הגיעו אליה בשעת לילה 22 משפחות ממדבריות מרוקו. לעולים הוסבר כי היישוב נמצא במרחק עשר דקות מיבנה ורבע שעה מאשקלון. שמחתם הרקיעה שחקים עד למחרת בשעות הבוקר, כאשר התברר להם שלמקום אין אפילו תחבורה ציבורית, וכי המרחקים שנמסרו להם הם בדיוניים. במשך החודשים הקרובים נהרו לאשדוד עולים מכל רחבי העולם: מארצות הברית מרוסיה, מעיראק, ממצרים ומצפון אפריקה.

בין נבחרי הציבור הראשונים היה נסים חדד תושב שבות-עם (בית-ליד), שנקלע למקום ביולי 1957 בעת שירותו הצבאי בהקמת גשר ביילי שיחבר את העיירה החדשה ליתר חלקי הארץ. נסים נשאר במקום, ובעיירה החדשה כיהן כחבר מזכירות מועצת הפועלים, וכעבור שנתיים נבחר כסגן ראש המועצה המקומית.

במשך השנים אשדוד גדלה. למזכיר מועצת הפועלים נבחר בני מסיקה, יליד בנגאזי שהגיע עם משפחתו מכפר סבא, ואילו ידידנו נסים חדד נבחר כסגן ראש העיר בהתנדבות כדי להמשיך ולעבוד ביחידה למחקר ימי, שהחלה במחקר לקביעת מיקומו של נמל אשדוד.

באותה תקופה התחרות על הנצחת הגלויות הייתה עזה, ולזכותו של נסים חדד נזקפים הפרויקטים הבאים: פארק ע”ש עמוד מסיקה ז”ל, נער לובי שנהרג בתאונה באשדוד; רחוב ע”ש סא”ל קרלו שגב, שאביו היה שייך העיירה בן ואליד בלוב; רחוב ע”ש עזריה אפרתי מראשי ההעפלה של יהדות לוב; רחוב ע”ש הרב משה בלולו – רבם של יהודי סירט ומצראתה; בית-כנסת לעולי לוב “שבת אחים”; בית-כנסת ע”ש יוסף מסיקה, מראשוני העיר אשדוד; כיכר מרכזית ע”ש רחמים חדד, ממייסדי העיר.

פעילות זאת מדגישה את נאמנותו של נסים לקהילה הלובית, ועל כך במיוחד הוא נהנה לספר בגאווה: “היום גרים באשדוד 300 בני הקהילה מתוך רבע מיליון תושביה, למרות קרבתה למושבים בן זכאי, שדה עוזיה, יציץ ועוד. באותם הזמנים קהילת לוב באשדוד מנתה לא יותר מחמישים איש לעומת אלפיים מיתר העדות. רציתי להבליט את נוכחותה של הקהילה הלובית על ידי קריאת רחובות וכיכרות על שמותיהם של אנשי הקהילה, אני חושב שזה הפרסום הכי גדול שאפשר לעשות.” אחר כך הוא מוסיף בחיוך ציני קל: “אשדוד היא עיר לובית ללא לובים.”

“אין עוד אדם שעשה למען הקהילה הלובית יותר ממנו,” אמר לי אדם שמעריך מאוד את נסים בהערכה רבה בהתייחסו להנצחת שמותיהם של אנשי הקהילה. מילים חזקות אלו הדהדו במוחי. עצמת הכרת הטוב כלפי נסים חדד “הולידה” את המאמר עליו.

נסים חדד (75) נולד בלוב ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. הוא בן לרחמים חדד ז”ל איש ציבור ממייסדי העיר אשדוד ולאמו רבקה שתבדל”א, ממשיכת דרכו של האב עד היום. באופן טבעי “נשאב” גם נסים לפעילות הפוליטית בעיר אשדוד.

נסים נמנה בין מקימי העיר אשדוד והיה שותף בחייה הציבוריים. את כל תפקידיו הציבוריים עשה בהתנדבות, ורובם נגעו לטיפול באזרח, לשיפור איכות חייו ולקידומו. בנוסף לתפקידיו בתחום המוניציפלי כיהן נסים כחבר בוועדות ציבוריות רבות במישור הארצי, כגון: ועדת ערר למסים במשרד המשפטים וועדה לקביעת רמות בתי-מלון, וכן היה חבר בדירקטוריונים רבים. נסים תרם רבות לשמה הטוב של העיר אשדוד בהיותו חבר המשלחת הישראלית למשא ומתן על חוזה שלום עם הפלשתינאים וכחבר במשלחת קונגרס של 17 מדינות ערב שהתקיים בממלכת ירדן. על פעילותו הענפה והברוכה בתרומתו למען פיתוחה של העיר ועזרתו לציבור התושבים, הוענק לו תואר “יקיר אשדוד” בשנת תשס”ב.

לציבור הרחב הוא התוודע בכתיבת הטור השבועי שלו בעיתונות המקומית, שדרכו הוא פתח את צוהר לבו ואת דלת משרדו לרווחה. התושבים ובני הקהילה שבעיר מצאו אצלו אוזן קשבת ועזרה גם בעניינים אישיים, כמו עריכת בר מצווה, ברית מילה והכנסת כלה, ולהבדיל – עזרה למשפחות אבלות. במפעל זה שותפה גם אחותו הצעירה שוש, ויחד הם ממשיכים את דרכה של אמם, שכל חייה דאגה לנצרכים בעניינים אלו.

בכל שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לימד נסים שיעור על שואת לוב בתיכון מקיף ו’ באשדוד. תלמידים ומורים יושבים מרותקים לשמע סיפורו “ילדותי בצל הנאצים”. מפגש חד-שנתי זה של נסים עם הדור הצעיר הוא בבחינת “מעט אור דוחה הרבה מן החושך” (רבי ישראל בן אליעזר “הבעל-שם-טוב”), שכן שואת יהדות לוב אינה כלולה בתכנית הלימודים של מערכת החינוך בישראל ואינה מקבלת עדיין את מקומה הראוי על מדף ספרי הלימוד. רבים הם המורים והתלמידים שנחשפו לשואת יהודי לוב לראשונה בחייהם במפגש עם נסים חדד. את תרומתו להעשרת הידע בבתי-הספר מסכם נסים במילות הפתגם הלובי “דִיר אַלְפָאל וַעְלֵי אַלָּה לַכְּמָאל” (התחל, ואלוקים יעזור לך לסיים), בתקווה לשינוי כולל בתכנית הלימודים הכלל-ארצית.

בבחירות לראשויות המקומיות שהתקיימו באוקטובר האחרון נבחרו 15 ראשי עיריות ומועצות בני הקהילה הלובית. עוד רבים וטובים מבני הקהילה מחזיקים בתפקידים שונים בראשויות המוניציפליות. נסים חדד ביקש לפנות אל הנבחרים בני הקהילה במסר חשוב: “נבחרים נכבדים, שולח אני את איחוליי ואת ברכתי לדרך צלחה ולעשייה פורייה. כמו כן, אני מבקש להתייחס לתפקיד הציבורי כשליחות למען הקהילה. מצאו דרכים להאדרת שמות ראשי הקהילה ורבניה, וכן היו קשובים לבניה ועזרו להם ככל יכולתכם.”  זה היה המסר האחרון של ניסים כי יומיים אחר כך הוא כבר לא היה עמנו, על כן מילותיו מקבלות תוקף של צוואה ממש.

נסים חדד, שמעולם לא נח על זרי דפנה, שקד גם בתקופה האחרונה לחייו על תכניות ומיזמים ציבוריים חדשים שחלקם יצאו לפועל במהלך השנה האזרחית הקרובה. מותו הפתאומי היכה רבים בתדהמה כי הוא היה ממש מה שנקרא “באמצע העבודה” אין ספק שדמותו תחסר בנוף הפוליטי והציבורי בעיר אשדוד, וזכרונו ישמש השראה, סמל ודוגמא למסירות ונתינה למען הציבור.

יהי זכרו ברוך!