אור יהודה דה רומא/ ציון וטורי

מתוך לבלוב 21, מרץ 2004

קישור לדפדוף בגליון לבלוב 21 כקובץ PDF 

לאחרונה ניכר גל עליה בקרב יהדות איטליה. בשנתיים האחרונות מאות משפחות עלו ארצה והתיישבו בעיקר בנתניה, רעננה, תל-אביב ואשדוד. כך הזדמן לי לפגוש אחדים מהם ולשמוע על חיי הקהילה ברומא.

בסוף שנות ה- 60, כאשר הגיעו יהודי לוב לרומא, היה שם רק אטליז כשר אחד ומעט בתי-כנסת. אבי ע"ה סיפר לי, שכאשר בשנות החמישים החל לנסוע מלוב לאיטליה, הוא למד והוסמך לשחיטת עופות לו ולבני ביתו, כך שיוקל עליו להשיג בשר כשר. כיום, 50 שנה אחרי כן, אפשר למצוא ברומא אטליזים כשרים רבים ומסעדות כשרות באזור הגטו ובאזור פיאצה בולניה. שם גם אפשר למצוא אוכל כשר במרכולים הגדולים. ברומא יש 16 בתי-כנסת, 4 מתוכם כמנהג יהדות לוב. אין ספק שלאחינו בני העדה הייתה השפעה רבה על המציאות היהודית ברומא.

קצרה היריעה מלתת תמונה כוללת של חיי הקהילה היהודית של יוצאי לוב באיטליה. מאמר אחד בוודאי לא יספיק. אבל בכל זאת ננסה לתת מושג כללי דרך סיפורו של בית-כנסת אחד וקהילת המתפללים שבו.

כאמור, ברומא קיימים ארבעה בתי-כנסת פעילים כמנהג יוצאי לוב: "בית-אל", "בית-שמואל", בית-הכנסת של ציון בורביע ו"אור-יהודה". בתי-הכנסת מנוהלים על ידי גבאים מבני העדה, וכך גם מרבית המתפללים בהם.

ארבעת בתי-הכנסת פעילים בשבתות ובמועדים, בתי-הכנסת "בית-אל" ו"אור-יהודה" פעילים במהלך כל ימות השבוע, הן בשעות התפילה והן במסגרת שיעורים ואירועים שונים.

את בית-הכנסת "אור-יהודה" ע"ש ר' יהודה כחלון זצ"ל (ראה הרחבה), ייסדו לפני כ-8 שנים חוואני מימון ואליו (אלוויס) דאבוש, ומאז, יחד עם ציבור המתפללים, הם פועלים ללא לאות ותורמים ממרצם, מזמנם ומהונם, באהבה ובשמחה לתחזוקת בית הכנסת ולפעילות הקהילה.

לחוואני הגעתי באמצעות בן דודי, שגם הוא עלה ארצה לפני כ-4 שנים. כבר בתחילת השיחה חשתי עד כמה הנושא קרוב ללבו ויקר בעיניו. כל שאלה זכתה למענה נרחב ונלהב, והשיחה ביננו קלחה.

 

בראשית השיחה הדגיש חוואני עד כמה הם מחויבים וקנאים למנהגי הקהילה. במניין כ- 120 מתפללים. ביניהם תמצא את כל שמות המשפחה הלוביים: כחלון, מימון, ששון, דואני, חיון, חסן ועוד. במניין חברים גם כאלה שאינם מבני העדה, והם מכבדים את כל באי בית-הכנסת, כל אחד שעולה כחזן מתפלל כמנהגו, אך בכל מקרה דואגים בבית-הכנסת לכך שנוסח התפילה המרכזי יהיה הנוסח הטריפוליטאי.           

התפילה בשבת בבוקר מתחילה בשעה 9:15 ונמשכת כשעתיים וחצי. לפני קריאת התורה הרב אומר דבר תורה קצר, ואז - הדל'אלה (מכירת העליות). מלבד עליית כהן ולוי מוכרים הכול ☺.

בדל'אלה משמרים את העגה המקורית "פת'יחת' ההיכל", "הגבהת ספר ת'ורה", "מין יספת'ח" עם הניגון המקובל.

חוואני עצמו משמש כגבאי, כחזן וכבעל קורא. חברים נוספים (רוני סרוסי וחברים צעירים יותר גבריאל סרוסי, בן כחלון, דוד זכר ג'רבי ואחרים) משמשים כחזנים וגם קוראים בתורה. הנערים הצעירים ובני המצווה לומדים לקרוא בתורה בטעמים שלנו, ובתקופות בהן הוא (חוואני?) שוהה בארץ, צעירי הקהילה מחלקים ביניהם את קריאת התורה.

בית הכנסת פתוח במשך כל ימות השבוע. קיים בו כולל, ובמרבית שעות היום אפשר ללמוד  שיעור שמלמד רב במקום. כל אחד יכול לבוא, להתפלל, ללמוד, לקרוא תהילים. פעם עד פעמיים בחודש נפגשים בערב לערב לימוד לנשים ולגברים. בבית הכנסת מנוהלת גם קופה לגמילות חסדים.

 




במועדים וגם בצומות מקפידים על הלחנים המקוריים, וכאשר רוצים לרענן את הזיכרון מתקשרים לר' שמואל זרוק, הדוד מליוורנו, או שנכנסים לאתר "שפתי רננות" - http://www.trables.co.il/ (ראה כתבה בלבלוב 20).

בימים הנוראים נפתחים בתי-כנסת נוספים, וחלקם "מייבאים" חזנים מן הארץ. בבית-הכנסת "אור-יהודה" מתבססים על החזנים הקבועים של בית-הכנסת.

בט"ו בשבט עורכים סעודה גדולה לכבוד החג, וגם כי במועד זה הקימו את בית-הכנסת.

בפורים השמחה גדולה: הילדים וגם הרב מתחפשים, צוחקים ונהנים, ומגיעים מעל 200 איש.

 

את הבסיסה בראש חודש ניסן אפשר להשיג בכל בתי-הכנסת. נשים חברות הקהילה מכינות את הבסיסה ואורזות אותם? באריזות יפות ומקושטות.  

לקראת חג הפסח מתארגנים להכנת הפטאייר אצל משפחת גוויטע, כשבראשם עמוס גוויטע המוכר (חפשו ביוטיוב את הסרטונים שלו על יהדות לוב והמטבח הטריפוליטאי Hamos Guetta).

שמחתי לגלות, כי הם עדיין משמרים מנהגים שאצלנו, לצערי, כמעט כולם חדלו מהם. ביום העצמאות הם ממשיכים ונוהגים כפי שהורו דייני בית הדין בטריפולי (ראב"ד ורבה הראשי של טריפולי הרב שלמה ילוז זצ"ל והדיינים: הרב חי גאביזון זצ"ל, הרב יששכר חכמון זצ"ל והרב כמוס נחאיסי זצ"ל) – בשחרית יום החג, יוציאו ספר תורה, יקראו את פרשת "כי תבוא" והפטרה מספר ישעיהו פרק ס' מ"קומי אורי", לא יאמרו תחנון ויאמרו מזמורי הודיה וגאולה. במנחה של אותו יום, שוב יוציאו ספר תורה, יקראו את פרשת "קדושים" והפטרה מספר זכריה פרק ח' מ"כה אמר ה' הנני מושיע את עמי" – ממש מוציאים ספרי תורה, גם אם לא חל בימים שני וחמישי, וקוראים בהם קריאה מיוחדת ליום העצמאות, וכמובן הלל שלם. לבית הדין בלוב (שלא הושפע מהוויכוחים הדתיים פוליטיים בארץ בימים ההם) לא היה ספק: עצמאות יהודית בארץ ישראל לאחר 2000 שנות גלות היא אכן נס שראוי להודות עליו מדי שנה ולחגוג אותו כחג ומועד!

מנהג נוסף שנהגו בו: אם אליהו בעיר (כלומר מתקיימת ברית באחד מבתי-הכנסת ברומא) אין אומרים תחנון, כפי שמציין זאת הרב פריג'א זוארץ זצ"ל "מקובל בכל ערי לוב (וגם כיום בריכוזים שבהם נמצאים עולי לוב) שלא לומר תחנון בכל בתי-הכנסת בתפילת שחרית ביום שיש ברית מילה בעיר. מקורו של מנהג זה בתקופה קדומה, כאשר בכל מדינת לוב היה בית-כנסת אחד, ובו התפלל מנין אחד. נמצא שביום שיש ברית מילה, בלי ספק היו גם אבי הבן והסנדק בין המתפללים. ואף על פי שהישוב גדל, ובתי-הכנסת והמניינים רבו, המשיכו לנהוג כך עד היום.

בהכנסת ספר התורה הם (מי?) מקיימים תהלוכה מבית המשפחה התורמת לבית-הכנסת, מלווה בשירה וריקודים ומגישים בוריק ומטעמים שונים. במשך ארבעים יום אין אומרים תחנון, וביום כיפור מוציאים את הספר החדש כספר כל נדרי.

בערבו של אותו היום שבו שוחחנו קיימו בבית-הכנסת לימוד לרפואתה של נערה תושבת ישראל. לאחר הסעודה הגישו לכולם חריימי. שאלתי "מי הכין?" ונעניתי כי בבית-הכנסת יש מטבח ושני בשלנים טובים: אדי פדלון וחיים אוזן. בכל אירוע בשעות הערב, כשהמשתתפים מגיעים הישר מן העבודה, הם מארגנים סעודה.

לאחר שהשיחה נסתיימה, חשבתי לעצמי כמה יפה הדבר: קהילה שפעילה סביב בית-הכנסת שלה ומשמרת מנהגיה ואת לחני התפילה בקפידה, מקיימת פעילות במהלך כל השנה מתוך הירתמות רחבה של המתפללים, עשייה בלב שלם ובהתלהבות. בדרך זאת ממשיכים במסורת ומנחילים אותה לדור נוסף.

 

בתי-הכנסת ברומא:

בית-הכנסת בית-אל (שלום תשובה, כתובת:  Via Padova 92 טלפון: 39.644242857 פקס: 06.4429.1093)

בית-הכנסת בית-שמואל על שם ר' שמלאלי נעמן (כתובת:  Via Garfagnana 4 טלפון: 39.6.88640403)

בית-הכנסת הטריפולטאי (ציון בורביע  כתובת: Via Pozzo Pantaleo 46  טלפון: 39.6.68400451)

בית-הכנסת אור יהודה (חוואני מימון Via Tripolitania, 52  +39.393.3327895; ).

ר' יהודה כחלון זצ"ל

רב שוחט מוהל וסופר סת"ם. היה מוכשר בקנה מידה נדיר. הראשון לציון הרב עמר שליט"א נשא הספד לזכרו ואמר עליו כי הוא עשה ברומא מהפכה דתית של כשרות וטהרה. הרב כחלון נולד בשנת 1966 (בחודש ניסן) בטריפולי שבלוב. בגיל שנה עברה משפחתו לרומא, ובשנת 1970 עלו בני המשפחה לישראל. הרב כחלון למד בנעוריו בישיבה תיכונית – בכפר גנים, ובכיתה י"א עבר לישיבת עזתה.

הוא מונה לרב הקהילה בתאילנד. משם (בגיל 23) חזר לרומא, שם שימש כרב בית-הכנסת בית–אל, ולאחר מכן מונה לרב העיר ליוורנו. למרות גילו הצעיר הייתה לו השפעה רבה על בני הקהילה בפרט ועל יהודי רומא בכלל, והוא קירב צעירים רבים לתורה ולמצוות. פועלו ניכר היום בקרב יהודי רומא, ובני הקהילה וזכה להערכה רבה. הוא שלט בשבע שפות, וביניהן: עברית, איטלקית, צרפתית, פורטגזית, אנגלית ועוד. הרב כחלון נפטר בגיל 39 לאחר מחלה קשה ונטמן בפתח-תקוה.

כאשר הוקם בית-הכנסת לפני כשמונה שנים, החליטו מוקירי זכרו לקרא את שם בית-הכנסת על שמו: "אור יהודה".

את הפרטים קיבלתי מאחיו שחי בישראל שאליו הגעתי דרך מקרה, אבל הרי אין מקרה בעולם. חבל על דאבדין – ת.נ.צ.ב.ה.

 

הקהילה היהודית באיטליה

הקהילה היהודית באיטליה איננה מן הגדולות באירופה. יהודי איטליה מונים כיום כ-35,000 איש, כאשר לפי הגדרה כוללנית יותר  יחד עם "יהודים למחצה - (popolazione ebraica allargata) כולל צאצאים לנשואי תערובת - מגיע מספר תושבי איטליה המגדירים עצמם כיהודים ליותר מ – 45,000 (הנתונים המספריים מתוך ויקיפדיה).

היהודים התיישבו באיטליה עוד בתקופה העתיקה במאה השנייה לפני הספירה. יהדות איטליה מורכבת מיהודים איטלקים, כלומר קהילות הנוהגות את המנהג האיטלקי מה שמוכר כ"נוסח איטליה "או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי" - שהוא הנוסח המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי, שאליהם הצטרפו יהודים ממגורשי ספרד ויהודים אשכנזים. לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו אליהם יהודי לוב אותן משפחות שנותרו בלוב (לאחר העלייה הגדולה לארץ עם קום המדינה) ונאלצו לעזוב בעקבות תוצאות מלחמת ששת הימים. כ- 2,500 מתוכם עברו לאיטליה. מרבית יהודי לוב התיישבו ברומא, ומקצתם במילאנו. אחריהם הגיעו לאיטליה גם יהודים יוצאי לבנון ופרס, הם בעיקר התיישבו במילאנו.