הקהילות היהודיות בלוב נמנו עם הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בפזורה היהודית בתפוצות. עפ"י המסורת אצל יהודי לוב ואף סברות היסטוריות, המסתמכות גם על מקורות מקראיים ותלמודיים, ראשיתן של הקהילות היהודיות בלוב, עוד בראשית ההתיישבות הפיניקית בחופי צפון אפריקה. ראשיתן של הקהילות היהודיות בלוב אחרי גלות אשור (במאה השמינית לפנה"ס) או גלות בבל (במאה השישית לפנה"ס).

ידיעות וודאיות לקיומן של קהילות יהודיות בלוב, אנו מוצאים בקיריני, במסגרת הקולוניזציה שיזמו התלמיים (במאה השלישית לפנה"ס). ישוב יהודי, שפרח במשך התקופה ההלניסטית, במיוחד בתקופה החשמונאית (במאה השניה לפנה"ס) ובראשית התקופה הרומית בקירנייקה (במאה הראשונה לפנה"ס). קירנייקה חוברה לטריפוליטניה, שעברה תחת שליטה רומית אחרי המלחמה הפונית השלישית (במאה השניה לפנה"ס), וכל לוב הייתה למושבה רומית משגשגת. 

למאורעות ביהודה, במאה הראשונה לספירה – הגעת הסיקריקים לקיריני, חורבן הבית והעברת גולים ללוב, היו השלכות על הקהילות היהודיות בלוב. הקהילות גדלו והתפשטו על מרחבים גדולים יותר, מחד גיסא, והמיטו אסון, בהמשך, בעקבות מרד התפוצות (115-117 לספירה), מאידך גיסא. דיכוי מרד התפוצות הביא לחורבנו של הישוב היהודי בקירנייקה, שהפך למרכז זעיר, ולהגירת יהודים מערבה, שמצאו מפלט אצל השבטים הברברים. הגירה, שהביאה לייהוד שבטים  ברברים ויצירת סימביוזה של תרבות יהודית-ברברית.

לוב עברה כיבושים לרוב וכל כיבוש נשא בחובו תמורות בחיי היהודים, שהטביעו את חותמם על גורלם, שהשתלב בקורותיו של כל כיבוש. בכך, קורות יהודי לוב הוו נדבך חשוב ובלתי נפרד בדברי ימיה של לוב. היהודים משתלבים באדמיניסטרציה הוונדלית (במאה החמישית) ומהווים משענת איתנה לשלטונם ומאידך סובלים מרדיפות ושמד בתקופה הביזנטית (במאה השישית), המאלצת את היהודים, שוב, למצוא מפלט אצל השבטים הברברים. גם בתקופה הערבית (החל מהמאה השביעית), גורלם של היהודים השתלב בקורות אוכלוסיית לוב המוסלמית, הן בימי פריחה ושגשוג והן בימי דחק וסכנה, אף שהיו פגיעים יותר, בהיותם מיעוט הנמנה על הד'ימה. הקהילות היהודיות, כולל אלו שנתייסדו בתקופה זו, נהנו מהפריחה הכלכלית, במשלוח ידם במסחר הימי והיבשתי. אך היו גם הנפגעים ביותר בפשיטות השבטים הבדווים (במאה ה-11) ופלישת המואחדון (במאה ה- 12).