ביום ח' באדר התש"ע, 22 בפברואר 2010, התקבל בכנסת החוק לשמירה על זכויותיהם לפיצוי של פליטים יהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן התש"ע – 2010. זו היתה הצעת חוק פרטית של ח"כ ניסים זאב, אשר היה לה סיכוי קלוש שתעבור לדיון כנסת. למרות זאת, הוא לא נרתע, אנו חיזקנו אותו ולבסוף, הצעת החוק עברה קריאה ראשונה והגיעה לוועדת העליה והקליטה שבראשותה של ח"כ ליה שם טוב. כפי שנאמר, סוף טוב הכל טוב ואני מודה לשני חברי הכנסת  על מאמציהם להעברת החוק, על כך יבורכו . למטרה זו התגייסו אנשים טובים מכל גווני הקשת, יו"ר האירגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, מר מאיר כחלון, ואיציק דבש, נציג  JJAC בארץ אשר עמלו ללא לאות, ועבדכם איתם, ע"מ לשכנע ח"כים מסיעות שונות בצדקת החוק. השידול וההסבר ההגיוני נשא פרי, והחוק כאמור התקבל: בעד הצביעו 35, נגד 1.

כשבוע לאחר ההצבעה בכנסת, בטז' אדר התש"ע, 2 במרץ 2010, איש הרדיו אליהוא בן און ראיין אותי בתכניתו "אחד על אחד". אני מגיע בשעה היעודה, עושה הכרות עם המנחה, נכנס לחדר השידור ולאחר אות הפתיחה של התכנית, המנחה החל בשאלותיו...האם באמת היו פוגרומים בלוב? מה הקשר בין שואת אירופה לשואת לוב? 

בתוך עצמי התקוממתי על חוסר הידע אך השבתי למנחה בשלווה ובגישה  עניינית. במהלך השידור העליתי בין היתר את נושא הפרעות של שנת 1945 אשר חוללו ערביי לוב ליהודים וכדוגמא להשוואה, לקחתי את פרעות קישינב שהיו בחודש אפריל 1903.

ביאליק כתב על פרעות קישינב את *הפואמה "בעיר ההרגה" שהפכה אותו למשורר הלאומי. יתרה מכך, זאב ז'בוטינסקי תרגם "בעיר ההרגה" לשש שפות כדי שכל העולם ידע מה נעשה ליהודים בקישינב ומאוחר יותר ביאליק הוסיף עוד פואמה על אותם הרוגי פרעות וקרא לה "על השחיטה".

תלמידי תיכון היו לומדים ונבחנים על הפואמה בזמנו בבחינות הבגרות.

האם מישהו יודע מה היה מספר הקרבנות בפרעות קישינב? שאלתי את המנחה.

תשובה לא היתה, אז עניתי.47 הרוגים.

והוספתי: "איני מזלזל חלילה באיש מההרוגים, כל קרבן וכל נרצח הם עולם ומלואו".

ועוד שאלתי: "כמה קרבנות והרוגים יהודים היו בפרעות בלוב בנובמבר 1945? ההמון המוסלמי אחוז שנאה ביהודי טריפולי, עמרוס, תאג'ורה, מסיללת'ה, זנזור, זאויה, רוצח בגרזנים אבות לעיני ילדיהם, 133 נרצחים הי"ד, כמעט פי שלושה מקורבנות פרעות קישינב, ואיש לא שמע על הפוגרום האיום הזה?".

שקט מהעבר השני. ואני שבא מלוב, זוכר את המראות המחרידים. "כל כולי הייתי עלם בן שמונה שנים, ספרתי, כשאני ראיתי את ההמון הזה מצית אש בשער ביתנו, ורק יד ההשגחה מנעה אסון, כי לפתע נטשו הפורעים את ביתנו ונהרו כולם לעבר מסגד גורג'י, ליד החארא, הרובע היהודי... כך הם הרפו מאיתנו...".כעת עוברת בי חלחלה בכותבי שורות אלו על מאורעות נובמבר 1945.

והמשכתי: "האם לא מגיע שילמדו בבתי הספר על הפרעות הללו כפי שלומדים על פרעות קישינב? אין לי טענות, אין בי כעס ואין בי טינה על מערכת החינוך שלא מצאה לנכון ללמד על הפרעות שפרעו ביהודים בלוב ובשאר ארצות ערב! אז לא היה לנו הביאליק שלנו, אך היום?

את הנכבא, כן מלמדים בבתי הספר.

את קישינב כן.

את פרעות לוב לא ?

חייב להיות תיקון בתכנית הלימודים בבתי הספר, ולדעתי המזכירות הפדגוגית חייבת להכניס את הפרעות ביהודים שהיו בלוב, בעיראק, בסוריה, בתימן לתכניות הלימודים, זה התיקון המוסרי שחייבים ליהודים יוצאי ארצות ערב ואיראן".

כאן הסתיים הראיון ברדיו ושבתי לרכבי, התחילו להגיע אלי שיחות טלפון ממאזינים...בין ההודעות הרבות, שמעתי את קולו של פרופ' יוסי גמזו, איש רב זכויות בתחום השירה והזמר העברי. מימי לא ראיתיו ולא הכרתיו, רק קראתי את שיריו שאחד מהם מאוד נגע לליבי, "שיר הכותל", כי הייתי בין הצנחנים במלחמת ששת הימים אשר שיחררה את הכותל בכ"ח באייר תשכ"ז. אתם ודאי מכירים את המילים: "הכותל אזוב ועצבת, הכותל עופרת ודם, יש אנשים עם לב של אבן , יש אבנים עם לב אדם...".

פרופ' יוסי גמזו ששמע את השידור, התרגש עד דמעות - אלה היו דבריו בשיחתנו הראשונה - והוא ביקש ממני לאפשר לו לכתוב יצירה ספרותית על הפרעות ביהודי לוב.

ראשית הודיתי לו מראש אך מעצם העובדה שהוא לא חש את הפרעות הללו ולא היה שם, חשבתי שאולי הוא לא ימצא ביטוי הולם להביע את גודל הטרגדיה. הוא הבין זאת וביקש שאשלח לו חומר על חיי היהודים בלוב. נעתרתי ושלחתי לו מאמרים ומסמכים.

פרופ' גמזו למד היטב את הנושא. הרי לכם יצירתו אשר קרא לה "משא לוב".

מתוך כבוד לאיש, על עמלו ללא תמורה, ביקשתי ממנו לכבד בנוכחותו את הטכס שעורכים מדי שנה בבית כנסת "דקר" בנתניה לזכר קרבנות הפרעות. לבקשתי הוא הגיע מקצרין וקרא את הפואמה "משא לוב". האירוע היה מרשים, מרגש ומעורר כבוד.

 הפואמה פורסמה במלואה בעיתון האינטרנטי "חדשות אהוד בן עזר". כמו כן, איש הרדיו הוותיק מוישיק טימור הקריא אותה בתכניתו "שישי אישי" ברשת ב' של קול ישראל. הוא אף הסביר את הרקע לפרעות הללו והעלה אותי לשידור כדי שאספר בהרחבה על המאורעות. גם שלחתי את פרי עטו של פרופ' גמזו למתי מעט שיחוו את דעתם, ביניהם יו"ר המזכירות הפדגוגית דר' צבי צמרת, זו תשובתו:

נחצ'ה יקר,

התרגשתי מאד לקרוא את מכתבך על הפרעות בלוב. אני עושה כל מאמץ כדי להחדיר לתוכניות הלימודים את האמת היהודית-ציונית ונתקל בגלי הכפשה, למרות זאת, איני נרתע.

מכתבך – והפואמה המדהימה של יוסי גמזו – מחזקים אותי.

אשתדל להפיצם.

צבי צמרת

יו"ר המזכירות הפדגוגית משרד החינוך

נייחל כולנו שבשנה הבאה, הנושא יכנס לתכנית הלימודים של בתי הספר, לו יהי!                                                                                                             נחצ'ה

*פואמה לירית = יצירה ספרותית המתארת עלילות ומאורעות בחיי עם או חברה