שמחה שמואל בערב המחווה לנשות לוב ריגשה את הקהל בהיכל התרבות באור יהודה:
 
"בצבא כאשר יד מניחים על הרקה- זו הצדעה
הערב במלל-שיר והמחזה ננעים בכבוד לבת לאשה ולאמנו הנעלה.
 
נצדיע לך יבינתי-ימרא-יממה-יאימה יקרה.
נצדיע לך כמעט כמו בצבא כי את לב ליבה של כל משפחה.
 
ישבתי עם רדת הליל.....התלבטתי מה לכתוב? על מה להצדיע?...
והנה הנכתב ממלא דף...ועוד דף...והכל לך מריע!
 
מסתבר כי האשה הלובית היא האמא שלי ושלך האמא של כולם
היא אותה האמא של כל אחד מהיושבים פה באולם.
 
גם אם תגור בשדה עוזיה בעלמה או בדלתון
לאשה הלובית גן מיוחד אינו תלוי זמן ומקום.
 
נצדיע לך על העליה לארץ עם שק ובו טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שראית בנכר-סיפורי גבורה ומנגינות.
 
ואת אמא כחומה בצורה נעמדת להגן על ילדייך עת פרצו הפרעות
התפללת חרש ובקול-נשאת עיניים-לירושלים ציפית לעלות.
 
חדידה לירת,שמלה ,טראליק ו-2 צמות עם מחראמה פרחונית על הראש
השתקעת במעברה-במושב- אך לא פסקת מלדאוג או לחשוש.
 
היה בך אמא מבט עמוק של געגוע מהול בהרבה שמחה
כמו לביאה-התחלת ללכד את המשפחה.
 
נצדיע לך אמא על המשפחה ברוכת הילדים
חששת ואמרת " גואה יקטרו עלינה אלמסלמין"
 
הנקת את ילדייך חלב אם לא דיסה מהולה במים
גם בשעה שכיבסת בדוד את כל הכביסה ובידיים...
 
ללא מנשאה-או עגלה נשאת אותם על כפיים..לפעמים שניים
הכי קרוב אלייך צמודים...את דופק ליבך שומעים.
 
לא למדת בסמינר למורים בחינוך אין לך מתחרים
מציונים בתעודה לא התרשמת, "קודם יתלא בנאדם "אמרת
 
כשבן נולד –הפכו אותך לגיבורה...לא אהבת..אבל זרמת
בסתר ליבך אמרת :"ראדואגי מגיבג אלבנאת"
 
כל 20 לחודש חיכית לכסף מביטוח לאומי
ניהלת את הבית ללא יועץ פיננסי או בנקאי
נדוניה לכל בת
מאומה לא החסרת.
 
לאור הנר כשבבית דממה..תפרת ותיקנת לעיתים במכונה לעיתים ביד
אפילו תיקי אוכל תפרת לכל ילד עם גומי נצמד.
 
משמלה בלוייה תפרת סינר לכל סבייה במשפחה
וכיף גע אלעיד תפרת לך זדאד או שמלה אצל חלוכפילה השכנה.
 
נצדיע לך על התבלינים שרקחת במארזה הזהובה
ואיך את הפלפל האדום בחצר פרשת וייבשת במיומנות רבה.
 
מי לא זוכר את ריח התבלינים במגירה
איחסנת את כולם בשקית אחת אטומה
ועל השקית לא היו שמות ולא הוראות
היה לך חוש ריח מיוחד...את הכל ידעת אמא לזהות.
 
ע^גה בל כמון לכל יולדת מחכה
לפני התינוק בחדר הלידה
חדידה מזהב רכשת לכל נכדה
ושרשת עם מגן דוד לכל חתן בר מצווה
 
טאגין אלומניום אחד ועוד אחד על הגז באופן קבוע היו מונחים
ילד במשפחה לובית לא שואל:"מה היום אוכלים?"
 
טבחה אדומה טבחה צהובה עם לחם שחור
הסלט היה הפלפל היה הפלפל החריף הירוק.
 
"ווארני ניפדיק" "ונימשי פאדיואה עליק" האיצה בבן במיוחד לאכול
אבל היא תמיד האחרונה שאוכלת מהסיר במטבחון.
 
לקראת שבת שיבחה בבולו או בספרת צימוקים טעימה
הטעם של הדבלה והמקרוט זה כבר סיפור מהאגדה.
 
בקיץ את כולם כינסה על השטיח
סביב חתיכת מילון או אבטיח
בימי שלישי ושישי כינוס משפחתי
קוסקוס בקסעה אחת גדולה מסייר וכמובן הטירשי.
 
מקנחים בשי ערבי עם קאקוואיה המונח על הפתיליה
וגם קפה שהכינה בחראקה ומוגשת בכוס קטנה
וכשבחורף קר וגשמים עזים
עסדה בלרינגה לכל המקוררים.
 
נצדיע לך אמא על האוראן שהכנת לנו מצמר הכבשים
דאגת לקוברטה וגם עבה שממנו לא קמים
גאלד הכנת...כזה סוג של שטיחונים
כל יום במלח יבשת..מתחת ודפקת מסמרים
 
ועל זה ישבנו וראן ומראן וואחד סולטן
יחסרה אימא על עידאק אלייהם
 
נצדיע לך אמא על חבלי כביסה עמוסים
עם חיתולי בד כשלג לבנים
ולצדם תלויי מרגז שהכנת לכבוד החגים
את הקטן שמת שומר מפני החתולים.
 
מאין עשית יש
בגינה קטנה גידלת ירק ואספת את הגוגו של השמש
הכנת מזה רוזטה מיץ שקדים
וגם תפוח מסוכר לכל הילדים.
 
עבדת מן הבוקר עד הליל
וחלילה הס מלקטר
לא היה לך מזגן ולא מאוור תיקרה
את החום ציננת בצינור שבגינה
מעולם לא ענדת על היד שעון
אבל ידעת מה השעה ומי צריך להגיע ראשון.
 
גם קרוא וכתוב לא ידעתאבל הבנת את כל החדשות
ללא סידור נשאת תפילה של אמא שיהיו רק בשורות טובות
נשאת בליבך תפילה חרישית
וכשמישהו היה חולה המצאת תרופה אימהית.
 
כל חייל שפגשת ברחוב שחוזר לחופשה
"עלא מעאק ייולדי..תשמור על עצמך"
אליהו הנביא רבי מאיר ורבי שמעון
וגם כוס מים שנשפך על היוצא מן הבית מראשון ועד אחרון.
 
השפה העברית אצלך היתה משולבת..כזה מיקס של ציונות מיוחדת
מילה בעברית והשאר בערבית מתובלת
כמו:"ביי טוב אלא מעאק..תהיי בריאה
תבואי מחר חודיני אלחתונה?
 
תמיד היו לך כאלה משפטים עם מסר לחיים
למשל כשליוונו את החברים
עדיני ונעדיק חגה יסר ליל עליק
ואז אבא מרים את הקול מאחד החדרים
נקלאב אל ברמה על הפמה אלבינת תתלא כיף אאמה...
 
ידעת לשמור סוד גיסטר
במיוחד על הבנות
לא עשית סיפור גם כשעם הבעל היו רבות
תמיד הרגיעיה גיבראד
ביי אס ביי-שה יקולו גואה אלנאס-די!
 
את אב המשפחה הפכת במילים למרכזי נתת לו הרבה כבוד
אבל את אמא שמרת בשני ידייך שהבית לא ימוט
 
היו בך יכולות והרבה הבנה בנדלן
את שמה בכיס הקטן כל יזם או קבלן
את מאיצה להרחיב את הבית ולבנות המון
מחסן-מטבח בחוץ- מטבח בפנים-עוד הול וסלון
הריהוט אצלך היה מינימלי
מיטה ארון ואולי קומודינה בצד
הכל היה מבריק-רק שמהניקיון הפורמיקה הפכה למט
 
אם חלילה אמא התמלאת בעצב ויגון שלא נדע
היית מקוננת..גנדבי  לעצמך כזאת קינה..
ועינייך התמלאו דמעה..
האובדן ממך מעולם לא מש..
כל יום ייצרת לך משהו חדש
להוציא אותך מאבלות זו היתה משימת חיים
אבל בסוף השתכנעת קצת כי פחדת על הבנים.
 
ותמיד אמא היית אופטימית ורצית רק לראות שמחה ורוב
מצקור אמרת תיראו כמה חר ....כמה טוב
על הכל ידעת להודות
 
והערב הזה התכנסנו להצדיע לך במלוא הכבוד יאימא
כי עלייך בנו תיאוריות והערב הוא לא הצגה בבימה.
 
הערב הזה הוא לך וכולו עבורך אשה יקרה
כי לכבוד הזה את הכי ראוייה.
 
החיים הם בתנועה
יום רודף יום ושנה רודפת שנה..
ואם עד היום לא פירגנו ואמרנו תודה..
אז הגיעה השעה יחביבה יאומה.
תהליך הבחירות למועצת הארגון, הארגון ובעלי תפקידים

תהליך הבחירות למועצת הארגון, הארגון ובעלי תפקידים

בתאריך 23 לאוקטובר תתקיימנה בחירות לארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב ובו חברי האספה הכללית של הארגון, שהינם בעלי זכות

ביקור בבית כנסת שערי תשובה במנהרות הכותל

ביקור בבית כנסת שערי תשובה במנהרות הכותל

מר יצחק תשובה, מייסד בית הכנסת, הזמין את האורחים שהגיעו לכנס עת שערי רצון של מרכז מורשת יהדות לוב באור

רגע היסטורי של עשיית צדק – תלמידת התיכון שגרמה ליד ושם לשנות את הטקסט של 'יזכור' ו'אל מלא רחמים'

רגע היסטורי של עשיית צדק – תלמידת התיכון שגרמה ליד ושם לשנות את הטקסט של 'יזכור' ו'אל מלא רחמים'

"יד ושם" תיקן את נוסח תפילות "יזכור" ו"אל מלא רחמים" ליום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שיתייחס גם ליהודי ארצות ערב